כְּלֵי עֲבוֹדָה #10
מריאיון טוב – לפוסט מצוין
אז כבר בחרת את המרואיין שלך, תכננת והכנת את הריאיון, וגם ביצעת אותו בהצלחה.
כעת את נדרשת לעבד את חומר הגלם שלו לפוסט איכותי וקולח.
אחת הסוגיות הנפוצות (שלא לומר: נפיצות) בהקשר של שימוש בכלי הריאיון, הוא התלונות של בלוגריות על על הקושי שבעיבוד ראיונות לפוסטים טובים, שימשכו אלינו קהל קוראים ותיק וחדש, ויממשו את ההבטחה של ריאיון ככלי שיווקי ייחודי ליצירת תוכן לעסק שלנו.
כבר שש שנים שאני מראיינת ומעבדת ראיונות לספרי חיים, לפוסטים בבלוג האישי שלי ולכתבות עבור הטור שלי "מסע אישי" בערוץ אנשים ב-Xnet.
ולכן חשוב לי להגיד, שתהליך העיבוד של ריאיון טוב לפוסט מצוין דורש קצת עבודה, אבל זה בהחלט אפשרי, ואפילו בקלות!
מטרת הפוסט הזה היא לתת לך כאן כלים ברורים מאוד, ליישום מיידי, שיהפכו עבורך את השימוש בכלי הריאיון לפשוט וקל לשימוש.
אז הנה – מתחילים:
שלב א' – כתיבה
לא להקליט – להקליד
בחירת הכלי הטכני של תיעוד הריאיון היא בידייך. בנקודה הזו אני יכולה רק להמליץ לך: אל תקליטי – תקלידי.
כלומר – את בהחלט יכולה גם להקליט אם את חוששת שתפספסי משהו שנאמר במהלך הריאיון, אבל רק כתוספת או כגיבוי.
למה? כי תמלול הקלטות הוא מקצוע בפני עצמו ופעולה שלוקחת שעות רבות (אם ניסית פעם לתמלל ריאיון, את יודעת שאני צודקת) שאין לך. ואם את מקלידה את הריאיון ישירות ללפטופ שלך, חסכת זמן יקר. ולא, אין בעיה עם זה שאת מראיינת ומקלידה במקביל. זה לגמרי מקובל ועובר מצוין.
היקף ידוע מראש
קביעת היקף ידוע מראש לפוסט שלך יקל עליך מאוד לתמצת את החומר שלך לרוחב היריעה הרצוי מבחינתך. במקום להסתבך עם ים של חומר, תדעי בדיוק לאן את רוצה להגיע. זה אפילו עשוי לסייע לך ולמקד אותך בשלב הריאיון.
אז מהו ההיקף הרצוי? זו בהחלט נקודה שיש עליה דעות לכאן ולכאן. ישנה סברה האומרת שגם פוסטים בהיקף של כ-3,000 מילה הם קריאים, וגוגל אפילו מעדיף אותם.
עם עובדות קשה להתווכח, אבל באופן אישי, אני משתדלת להתחבר למציאות…
כולנו אנשים עמוסים וטרודים. כמי שקוראת המון פוסטים כל הזמן, אני יכולה להגיד ביושר שהסיכוי שאצלח פוסט באורך כזה הוא קלוש, וזה יקרה רק אם הנושא שלו הוא ממש בדמי והכתיבה בו היא ממש מאסטרפיס…
ולכן, ההמלצה שלי אליך היא על פוסטים בהיקף של כ- 600-1,100 מילה. במידה ויש לך פוסט ארוך יותר, מומלץ לחלק אותו לשני חלקים או יותר. כמובן – זה לשיקול דעתך וההחלטה היא שלך.
תבנית
קביעת תבנית קבועה לריאיון היא מומלצת ביותר. במילה תבנית, אני מתכוונת לכמות שאלות קבועה ולשאלות קבועות, החוזרות על עצמן בכל ריאיון.
למה זה כדאי?
קודם כל, בעזרת תבנית קבועה תוכלי לבצע בקלות גם ראיונות בכתב – את שולחת את השאלות הקבועות ומקבלת עליהן בכל פעם תשובות חדשות, בהתאם למרואיינת שלך.
תבנית קבועה לריאיון היא אחד הפטנטים הבדוקים להקלה משמעותית בעיבוד שלו לפוסט – התבנית תהווה עבורך חוט שדרה ומסגרת, שלאורם תבני את הפוסט שלך. היא מאפשרת למעשה חלוקה ידועה מראש של הפוסט, וחוסכת את שלב הלבטים והדילמות.
יותר מזה, בתבנית קבועה יש יתרון גם עבורך כמראיינת, שיודעים לקראת מה היא הולכת בכל ריאיון וכותבת לו בקלות את שאלות המיקוד, וגם עבור הקוראים, שילמדו לזהות אותך עם תבנית הריאיון שלך ולחזור אליה שוב.
עברית שפה יפה – שילוב ז'אנרים
למרבה השמחה, בשביל לכתוב תוכן לעסק שלנו, לא צריך להיות סופרת וגם לא משוררת. הקוראים שלנו לא מצפים מאיתנו להגוּת פילוסופית, כי אם לטקסט נגיש, רהוט וקולח, שיקל עליהם לקרוא סיפורי חיים, לספוג ידע מקצועי וכד'. לכן יש לנו את החירות לכתוב את עצמנו, כמו שטוב ונוח לנו.
יחד עם זאת, אם יש לך האפשרות לשלב בפוסטים שלך כושר ביטוי גבוה בכתב ושפה רהוטה ועשירה, הנשענת על ידע עולם רחב ואפילו ציטטות ממקורות ספרותיים – אל תהססי. השילוב של אלה עם שפה כתובה יומיומית הוא, לטעמי, מושלם, ויוסיף ארומה של מטען ואיכות לריאיון הכתוב שלך.
גוף ראשון אותנטי
אם הריאיון שלך מתבצע בכתב, הרי שתקבלי מהמרואיינים שלך תשובות הכתובות בגוף ראשון. במקרה הזה הייתי ממליצה להשאיר אותו ככזה בלי לגעת, למעט עריכה קלה.
ריאיון המתבצע פנים אל פנים, שאותו את מקלידה ומאוחר יותר מעבדת לפוסט, מציב בפנינו מציאות מעניינת: מצד אחד, המרואיין שלך מדבר בגוף ראשון, ומצד שני – את זו שכותבת אותו… כלומר, זה גוף ראשון שלמעשה עבר סוג של עיבוד.
כדי לשמור על רוח הדברים, אני מציעה לך ללכת, עד כמה שאפשר, עם סגנון הדיבור המקורי של המרואיין. כך תבטאי בצורה טובה יותר גם את קולו הייחודי. וכדי שגם הוא ירגיש בנוח עם הפוסט שלך, אני תמיד ממליצה לשלוח למרואיינים שלך את הריאיון המעובד לאישור.
כן, זה אומר שצריך לשים את האגו בצד, בחלק הזה, ולקבל תיקונים על מה שכתבת ואח"כ גם לתקן.
אבל מילה שלי – זה עשוי למנוע ממך עגמת נפש אדירה, וייצור תחושה טובה יותר של ביטחון ומעורבות אצל המרואיין שלך.
בסופו של יום, המרואיינים הם השגרירים שלנו בעולם ושווה לנו מאוד לטרוח עוד קצת, כדי לעבור עמם תהליך מקצועי ומכיל.
פתיח מושך
הריאיון שתביאי בפוסט שלך, צריך להיות מלווה בפתיח או הקדמה. זה המקום שלך להביא בכמה שורות את נקודת המבט שלך על נושא הריאיון והמרואיין שלך.
חשוב שהפתיח שלך יהיה מושך ומסקרן, ויביא את החלק הדרמטי, אולי אפילו הפיקנטי מתוך הריאיון שלך. הפתיח הזה יכול להוות גם את המילים שתקדימי לפוסט שלך כאשר תשתפי אותו ברשתות החברתיות.
מיכל שרון (המלווה אותי בכתיבה שיווקית) קוראת לזה "להתחיל מהאמצע", כלומר: לתת כבר בפתיח משהו מלב הריאיון שלנו, שימשוך את העוקבים שלנו ומנויי הבלוג להיכנס ולקרוא אותו.
שלב ב' – עריכה
פוסט המביא ידע מקצועי – יחידות ידע קטנות
כאשר אנו עוסקות בפוסטים שלנו בהקניית ידע מקצועי, חשוב לחלק אותו ליחידות ידע קטנות יחסית, כדי לאפשר לקוראים שלנו (טרודים ועמוסים, זוכרת?) לספוג וליישם אותו.
כלים של ידע מקצועי ע"י ריאיון – חשוב לתת להם חלוקה פנימית לנושאים (ע"י כותרות, ראשי פרקים והפרדת פסקאות), כדי להקל את קליטת הידע וספיגתו אצל הקורא.
כמובן – אם מדובר בריאיון ארוך במיוחד, מומלץ לתמצת אותו במידת האפשר לעיקרי הדברים, או חלקי אותו לשני פוסטים נפרדים.
מעט המכיל את המרובה
כשאני עורכת את הראיונות שלי לפוסטים, אני נצמדת הרמטית לפתגם "מעט המכיל את המרובה".
הקוראים שלנו הם אינטליגנטיים, ולכן מומלץ בחום לכתוב כל דבר רק פעם אחת ואין צורך בחזרות. זה הזמן לברור עיקר מטפל. עברו על הטקסט שעיבדתן מהריאיון, נקו ותמצתו אותו. משפט אחד הכתוב היטב, יכול להכיל עוצמות ולהיות חזק פי אלף משלושה משפטים החוזרים על עצמם.
וטקסט בהיר, חד ומאורגן הוא מפתח ליצירת קהל קוראים נלהב ונאמן לתוכן ולעסק שלנו.
הגהה לשונית – קווים אדומים
אז אנחנו כבר לקראת הסוף – כתבנו וערכנו ועכשיו, יש צורך לבצע הגהה.
ואמנם אמרנו שהחוג לספרות ובלשנות זה לא כאן, ועדיין, יש דברים שלתפישתי, לפחות, הם קווים אדומים ולא עוברים.
אני מתכוונת לרווחים בין מילים, שגיאות כתיב, שגיאות הקלדה, סימני פיסוק שאינם צמודים למילים, שלוש נקודות שהפכו לשתיים או לארבע, וכד'. כל אלה הופכים את הכתיבה שלנו לעילגת, ובכך מורידים את הערך של התוכן שאנחנו יוצרות.
ולכן, חשוב שנבצע הגהה לשונית ונעלה לאוויר עם טקסט רהוט ונקי מכל אלה.
וצריך לומר בשקיפות ובכנות: אני מודעת לבעיות הנובעות מלקויות למידה. ואם יש לנו כאלה, חשוב שנגייס לטובת הפוסטים שלנו קורא נוסף, שיוכל לעבור עליהם ולתקן את הדרוש תיקון. זו לא עבודה מיותרת, זה שלב חשוב, שיסייע לריאיון שלנו לעבור כתוכן איכותי ובעל ערך.
לסיכום:
בעולם דיגיטלי סואן, רווי מסרים ותכנים, היכולת שלנו להגיש לקוראים שלנו תוכן איכותי (במקרה הזה ראיונות מעובדים לפוסטים טובים), יכולה לעשות את ההבדל שבין "עוד מותג", לעסק בעל ערכים, זהות מובחנת ואיכות בלתי מתפשרת, שבזכותם יווצר סביבנו קהל קוראים אוהד ונאמן, שישמח לקרוא את הראיונות שלנו, ולחזור אלינו שוב ושוב.
עיבוד הריאיון שלנו לטקסט רהוט, מהודק, קולח ומרתק הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך השלם של ריאיון המבוצע באופן אחראי, רציני ומקצועי.
וחשוב להגיד:
כל האמור בפוסט הזה, מקורו בניסיון הרב שלי בעיבוד ראיונות לפוסטים.
כל הידע שהעברתי לך כאן, מטרתו יצירת פוסטים איכותיים שיביאו לך את התוצאות שאת מבקשת.
יחד עם זאת, ברור שאין לי מונופול על החֹכמה, ולכן חשוב מאוד שתפעלי ,תמיד בהתאם לשיקול דעתךְ, לניסיונך האישי ולנטיות לבךְ.
ואתן? באילו קשיים נתקלתן בעת עיבוד הראיונות שלכם לפוסטים? – אשמח מאוד אם תשתפו אותי.
אולי תרצו לקרוא גם את הפוסט כְּלֵי עֲבוֹדָה #11 – טוב מראה עיניים, שבו תלמדו איך להפוך את הפוסטים שלכם לנכונים ומושכים גם ברמה הויזואלית.
כל הפרטים על יום העיון "מעטֶפֶת התוֹכן" שבו תלמדי ליצור, בקלות ולאורך זמן תוכן לעסק שלך – כאן.
הכי כיף לקבל את כל הכלים ראשונים. הירשמו כאן למטה – הפוסט הבא כבר בדרך אליכם.
הי נגה, מאד אוהבת את סדרת הפוסטים על כלי הראיון. קראתי את כולם! אני מתעתדת לערוך ראיון עם איש הולנדי ולהפוך אותו לפוסט. וכאן באמת עולה השאלה לא רק אם לערוך אותו בגוף ראשון או שלישי אלא איך ליצור הזדהות של הקורא הישראלי באמצעות התרגום.
אשמח לשמוע ממך טיפים, מחשבות או כל דבר אחר.
היי רחלי, איזה כיף איתך!! כמה נעים לשמוע שאת קוראת אותי בשמחה כזאת!!
ולגבי שאלתך, הנה שאלה משלי: מיהו המרואיין שלך ומה נושא הריאיון? במידה ומדובר בנושא המוכר לישראלים, למשל רהיטי וינטייג', אפשר פשוט להקדים כמה משפטים לריאיון שבהם תציגי את הנושא שלו, ואולי את ההבדלים בין ישראל להולנד בהקשר הזה.
במידה והנושא לא מוכר, חשוב להציג אותו כהקדמה לפני הריאיון, ואז לחלק את הריאיון לחלקים שלכל אחד מהם כותרת המבהירה במה הוא עוסק.
זה יקל על הקורא להתחבר ולהתמצא בחומר. מקווה שעזרתי, ואני לרשותך לכל שאלה.
הי נגה, אז אני לא בלוגרית ולא אני לא מראיינת אנשים.
אני אחת שאוהבת לקרוא את סיפורי החיים שלך (ולא רק את שלך …)
אני אחת עם ליקויי למידה שמידי פעם כותבת פוסטים ושלא יודעת איפה לשים את הפסיקים והשלוש נקודות
אבל תמיד לומדת משהוא חדש ולכבוד לי ללמוד ממך.
תודה לך על ההבהרה איך לבנות פוסט טוב יותר.
אנסה להקפיד על הקווים האדומים שלך בפוסטים שלי בעתיד ( מקווה שיצליח לי )
לאה 🌸🍃🌸🍃
היי לאה,
שמחה כל כך שאת עוקבת אחריי ואחרי הסיפורים שאני מביאה.בעניין לקויות הלמידה חשוב לי להגיד: אני מתייחסת לנושא הזה בכל הכבוד והאמפטיה שיש. מכירה את זה מילדות מהבית, וגם אני, ללא לקויות, חייבת לעשות אלף הגהות לעצמי לפני שבאמת אין שום טעות. ויחד עם זה, חשוב לי להיות כנה – טקסטים שאנו מעלות לאוויר בבלוג שלנו, צריכים (להבנתי) להיות ללא שגיאות. זה מאוד משמעותי ביכולת שלנו לייצר תוכן איכותי. וחשוב היה לי לדבר בכנות בעניין הזה. מעריכה מאוד את הנכונות ללמוד, ועומדת לרשותך לשאלות – אם יהיו לך – בעתיד.