תַּכִים ופרחים #3
אח, איזה חורף!
אמל"ק: אח, איזה חורף!
או: כל מה שחדש
במיזם "תַּכִים ופרחים" שלי.
החורף הזה, אמנם דל במשקעים, אך רווי סערות שמאיימות למוטט עלינו את הבית. כמי שהארץ והמדינה הזו הן בדמה, וכאמא לחייל וחיילת בו"ז, אני עובדת על עצמי קשה מאוד בימים האלה כדי להישאר אופטימית; מבחינתי, זה אומר לרקום.
הרקמה נכנסה לחיי ביחד עם הקורונה. על איך הכל התחיל, וגם איך זה המשיך אפשר לקרוא כאן.
ממש בקצרה אספר, שכבר שלוש שנים אני רוקמת, ברמה יומיומית. עבורי – מסתבר – מדובר בטיפול מעולה לחרדות ומתחים.
לשמחתי, אני ממש לא לבד בעניין הזה.
עבודת הרקמה שלי נשענת על חנות 100% רקמה של עינת ספקטור, שבלעדיה שום דבר מהנ"ל לא היה קורה. החנות האינטרנטית הזו כוללת כל מה שמי שרוקם זקוק לו, וכמובן את עינת, שיש לה נפש אמן רגישה, ואחרי שלוש שנים אינטנסיביות, היא כבר קוראת את מצבי הרוח שלי גם בלי שאני אומרת.
חשוב להבהיר: הפוסט הזה לא ממומן, ומכיל פרגון נטו לאישה שכולה לב, וגם מקצוענית על, שיכולה להעביר לכולנו כיתת אמן על איך בונים עסק עצמאי מתוך חיבור עמוק ותשוקה וממשיכים לפתח אותו בתבונה לאורך זמן.
בשנה האחרונה אני רוקמת את סדרת "פרחי ארצנו" מהחנות של עינת. עד כה רקמתי כבר מעל ל-30 פרחים שונים, והיד עוד נטויה.
בחורף שעבר לקחתי את רקמת הרקפת (שהייתה הראשונה שלי בסדרה הזו) לצילומים ביער אלוני יצחק, ביחד עם אחיותיה, הרקפות הפורחות. החיבור בין הבד והחוטים לרקפות שביער העיף אותי לשמים. התוצאה המצולמת ריגשה אותי מספיק כדי להבין שזוהי רק ההתחלה, ומיזם חדש נולד לי; קראתי לו – "תַּכִים ופרחים".
החלטתי שכל רקמת פרח שלי תצולם פעמיים:
> קודם בספריה שבחדר העבודה שלי, על רקע הספרים והאוספים השונים שהיא מכילה.
> ואז בטבע – ליד הבית שלי בפרדס חנה-כרכור, ובכל רחבי הארץ.
הצילומים מבוצעים במצלמת הנייד, זאת כדי להקליל את העניין, וגם לזכות בזוויות צילום מסקרנות ואישיות יותר. לצילום בנייד יש מגבלות מסוימות; אני לוקחת אותן בחשבון.
בשביל לצלם את הפרחים "שלי" הגעתי בשנה החולפת לרביבים, בתרונות רוחמה, גדרה, נס ציונה, הרי ירושלים, ביתן אהרון, אור עקיבא, חיפה, חוף נחשולים, הר הגלבוע, עמק המעיינות, רמת הגולן ועוד ועוד; כך שכעת מדובר כבר גם ברקמה וגם בהמון טיולים(: הביקור המצולם המרגש ביותר היה בגינת הוריי בקיבוץ כפר-עזה, שבו נולדתי וגדלתי.
מאחורי הקלעים של כל מסע רקמה וצילום שכזה, עומד מחקר מדוקדק כל פרח, כדי להבין את המבנה שלו, את הצבעוניות והטקסטורה. בשלב הבא אני מבצעת דיגום צבעוני מוקפד, שבו אני מתרגמת את מסקנות המחקר שלי לחוטי הרקמה על גווניהם השונים, ולעיתים משתמשת גם בחיבור בין גוונים כדי להגיע לתוצאה המבוקשת.
גם הצילום בשטח הוא עניין מורכב, המושפע, קודם כל, מתנאי מזג האוויר ומהאור. ועוד לא דיברנו על הצורך להחזיק את הרקמה ביד אחת, ואת מצלמת הנייד ביד השנייה, לשמור על פוקוס (של כל פרטי הצילום), על אור שווה לרקמה ולפרחים, וכן הלאה. ומאחר והפרחים, כידוע, נמוכים ממני בהרבה, כל זה נעשה במצבי התכופפות וכריעה מרשימים…
ואם מישהו כאן חושב שאני מקטרת, אז טוב… זה הרי חלק מהכיף(: אבל הכיף אכן גדול ועצום, והתשוקה המלווה אותי דרך כל חלקי המיזם הזה היא דלק לנשמה שלי, ומאפשרת גם המון זמן זוגי.
כי חשוב מאוד לציין, שבשטח, אני אף פעם לא לבד. האיש שאיתי מלווה אותי תמיד, מנווט בחסד בכל מקום, מרגיע, נותן לי את מרחב הנשימה הדרוש ומאפשר את כל זה. בלעדיו, זה פשוט לא היה קורה.
רקמה וצילום: נגה שנער-שויער
בקיץ הקודם רקמתי לי, בחסות המזגן, כמו נמלה חרוצה פרחי חורף, מכינה את עצמי לעונת הפריחה המרגשת; עכשיו אני קוצרת את הפירות, ומשתפת אתכם, כדי שתיהנו ביחד איתי.
אז הנה – מתחילים,
בחלוקה לפי חודשי השנה.
* רקמת השקדיה בצובה מבוססת על הדפס "זר חגיגי לרקמה" של עינת ספקטור.
* הדפס הרקמה של השקדיה ביער עמינדב הוא מבית היוצר של תמר נהיר-ינאי.
צילום: נגה שנער-שויער
אז מה עכשיו?
כמו תמיד, אני ממשיכה במרץ(:
על הפרק כבר עומדים: חוטמית זיפנית ורודה, רימון גדול, תורמוס ארץ-ישראלי, אירוס שחום ועוד.
חוזרת לרקמה שלי, ומבטיחה לדווח על החברים החדשים שיצטרפו לאוסף!
קראתם? – דברו אלי. אשמח מאוד לתגובותיכם.
מוזמנים לקרוא גם את הפרקים האחרים בסדרה:
> תַּכִים ופרחים #1 – איך מיזם נולד?
> תַּכִים ופרחים #2 – כבר הסתיו עכשיו.
> תַּכִים ופרחים #4 – איך יודעים שבא אביב?
> תַּכִים ופרחים #5 – המֵמַד השלישי
> תכים ופרחים #6 – לוקיישן, לוקיישן, קולאז'
> תַּכִים ופרחים #7 – לוּ יְהִי
> תַּכִים ופרחים #8 – סְתָיו בְּחַלּוֹנוֹת וּבִלְבָבִי
> תַּכִים ופרחים #9 – "יֵשׁ רֶגַע קָצָר בֵּין אֲדָר לְנִיסָן"
> מעדיפים רק פרחים? – מוזמנים להיכנס ל"תַּכִים ופרחים" – הגלריה