כְּלֵי עֲבוֹדָה #17

סטוריטלינג ובלוגינג

ריאיון אורח עם מיכל בן ארי-מנור

 

 

סטוריטלינג.

אין היום דיון על תוכן, שבו לא עולה גם הכלי השיווקי הזה.

בעולם של שיווק מבוסס תוכן, היכולת שלנו להביא ולספר לקוראים שלנו סיפורים טובים – מרגשים, מסקרנים, מפתיעים – יכולה לעשות את ההבדל בינינו לבין מותגים אחרים וגרום לכך שקהל היעד שלנו יבחר בתוכן שלנו פעם אחר פעם, ובעקבות זאת גם בעסק שלנו.

בפוסטים האחרונים אני עוסקת בחיבור הפרקטי של המונח הזה אל תהליך יצירת התוכן שלנו. כעת אני מבקשת להתחיל לבדוק את הקשר שבין סטוריטלניג לבלוגינג. איפה שתי המילים הללו נפגשות, והיכן טמון היתרון היחסי שלנו כבלוגרים מבחינת היכולת להביא סיפורים טובים, שימשכו אלינו קוראים, קיימים וחדשים.

ולכן הזמנתי לריאיון אורח את מיכל בן ארי-מנור, בלוגרית ותיקה עם קילומטראז' מרשים, בעלת בלוג הטיולים רואה עולם, כדי לשמוע ממנה איך היא רואה את החיבור הזה.

 

---

 

ש': מדברים היום המון על סטוריטלינג. בעשייה שלך כבלוגרית טיולים, איפה זה פוגש אותך? איזה משקל את נותנת לסטוריטלינג בתוך הכתיבה שלך?

בעשייה שלי כבלוגרית טיולים זה פוגש אותי כל הזמן, בין אם בכתיבת הפוסט עצמו או בשלב של ההתלבטות באיזה פורמט יהיה הפוסט (פורמט סיפורי או פורמט מדריכי).

אני נותנת משקל רב לסטוריטלינג בתוך הכתיבה. כל סיפור טיול מסופר מנקודת המבט שלי. לאו דווקא במבנה של "יום שני, הייתי שם, אכלתי כאן" אלא יותר מהכיוון של הבאת התחושות, הרגשות, הזכרונות והאסוציאציות שלי שמתקשרות ליעד בו טיילתי.

במקביל יש לי גם מדריכים לטיולים עם ילדים ששם אין (כמעט) סטוריטלינג ולכן, לפני שאני כותבת פוסט, אני צריכה לחשוב באיזה פורמט הוא יהיה.

בשורה התחתונה, אני חושבת שלבלוג שלי יש קול ייחודי, עם זהות מובחנת וטביעת אצבע ברורה, הרבה בזכות הסטוריטלינג.

 

 

ש': מהו היתרון של בלוגים של טיולים (לעומת מדריכי טיולים, או כל יצרן תוכן אחר) בהקשר לסטוריטלינג? איפה טמון הערך המוסף שלהם? 

כיום, בעידן הרשתות החברתיות, קהל המטיילים מחפש את הסיפור או החוויה האישיים. אפשר לראות מגמה זו בפופולאריות של הביקורות וההמלצות באתרים כמו טריפאדוויזור או את הפריחה של קבוצות טיולים בפייסבוק.
בלוגרים של טיולים שמצליחים להעביר בפוסטים שלהם את ההתרשמות האישית שלהם לצד מידע על היעד, יהיו יותר מעניינים מסתם רשימת המלצות ויצליחו להשפיע על הקוראים או לעורר בהם השראה.

הערך המוסף שלנו בהקשר לסטוריטלינג הוא ביצירת הזדהות בינינו לבין הקורא. ההזדהות היא זו שתשפיע על הקוראים לבחור ביעד או בהמלצות שלנו וגם תגרום לו לחזור לבלוג שלנו ולקרוא על יעדים נוספים.

הרבה מחברי לקהילת הבלוגרים של הטיולים מספרים סיפור בבלוג שלהם – כל אחד והסיפור שלו. ישנם כאלו שמספרים על החוויה הרגשית שלהם, אחרים מספרים את סיפורם של האנשים שפגשו בטיול, חלקם מספרים סיפור היסטורי וישנם המתארים את מערכת היחסים בינם לבין שותפיהם לטיול.

אני אוהבת לספר על התחושות שערים מסוימות מעוררות בי, דרך הסיפור של החיבור שלי אל העיר אני מנסה להעביר אותה. הרבה פעמים אני מדמה עיר לבנאדם וזו נקודת המוצא של הסיפור שלי.

למשל: את ברלין דימיתי לילד הרע של הכיתה, את את שטוקהולם לילדה הכי יפה בכיתה, את קרקוב לחברה טובה ואילו את גדנסק לזמר רוק מהפכני או מהפכן רוקיסט.

 

 

 

לפעמים יש לי סיפור עלילה שהוא החוט המקשר בבלוג – למשל הפוסט על ריגה סובב סביב תעלומה של מפה עתיקה שמצאנו.

 

 

בפוסטים על הנסיעות המשפחתיות שלנו, המתבגרים שלי הם הגיבורים של הסיפור ועל פי רב אלו הם פוסטים מאד הומוריסטים (שזו, אגב, דרך מצוינת להתמודד על מתבגרים בטיול).

 

 

ש': איך מוצאים את האיזון בין הרצון להביא סיפור אמין ואותנטי לתוכן ממומן?

זו שאלה טובה מאוד שאני שואלת את עצמי, כי זה לא פשוט.

אם הגורם המממן היא חברת תיירות כלשהי שרוצה לקדם יעד מסוים, אז מספרים את הסיפור של היעד (למשל מראיינים מטיילים שהיו ביעד הזה או חולקים בסיפור שלך, במידה והיית בו).

אם מדובר בחברה שנותנת שירותי תיירות כמו למשל השכרת רכב, ביטוח, זה קצת יותר מורכב ועד כה מה שעשיתי זה לשלב פסקה אודות החברה לעיל בתוך פוסט על נושא אחר. לפעמים זה באמת יותר מתאים לפוסטים המהווים מדריך ופחות לפוסטים של סטוריטלינג וכאן בעצם האיזון הוא במינון של פוסטי מדריכים או פוסטים ממומנים ביחס לפוסטים "הרגילים".

 

ש': איך איך את נעזרת בכלי הריאיון על-מנת להביא לקוראים שלך סטוריטלינג משובח?

כפי שכבר ציינתי, ראיונות הם כלי מאד שימושי אצלי בבלוג. אני מרבה לראיין מטיילות אחרות שטיילו ביעדים בהם לא טיילתי וכך חושפת את הקוראים, הן ליעדים נוספים, הן לז'אנרים של כתיבת סיפורי טיול שונים וגם לצורות טיול אחרות משלי ובכך מרחיבה את המנעד הטיולי של  הבלוג.

למרות שאני מכורה לטיולים, אין באפשרותי לטייל בלי הפסקה והאפשרות שלי לראיין מטיילות אחרות מעניקה לי תוכן מעניין לבלוג לצד שיתופי פעולה עם נשים מרתקות.

 

 

ש': חזון – איך את רואה את העתיד בהקשר הזה ואיפה זה יפגוש את הבלוגריות?

החזון שלי הוא להמשיך ולייצר נסיעות בלוגרים ליעדים שונים.

אני חושבת שאם לשכות תיירות או חברות נסיעות יבינו את הכוח והמקום העכשווי של הבלוגרים כמספרים החדשים של סיפורי הטיולים, ועוד יותר את הכוח של נסיעה שמותאמת במיוחד לבלוגרים (כמו במקרה של נסיעת הבלוגרים שארגנתי  לגדנסק), הם יוכלו להגיע לקהל מדוייק שסומך על בלוגרים ורואה בהם גורם אמין ומשכנע.

עוד מטרה היא להוציא את הבלוג מהמסך ובעצם להוציא  את סיפור המסע מהבלעדיות של המחשב או הנייר.
אפשר לעשות זאת בכמה דרכים – כנסים, הרצאות ומפגשים של בלוגרים ומטיילים (זה כבר מתחיל לקרות ויש כבר בלוגריות שמרצות על החוויה האישית שלהן), תערוכות של בלוגרים של טיולים בהן הסיפור מתבטא הן בטקסט והן בתמונה, מנגיש את הטיול ואת הסיפור גם מחוץ למסך.

מצד שני, מאד מדגדג לי להביא את הפורמט של בלוג וסטוריטלינג אל הטלוויזיה… אז אם למישהו יש רעיון או קשרים אשמח לשמוע:-)

 

 

---

 

תודה מיכל, על הנכונות לשתף אותנו ועל פוסט חשוב ומעשיר.

 

---

 

קראתם? – דברו אלי. אשמח מאוד לתגובותיכם.

אולי תרצו לקרוא גם את הפוסט כְּלֵי עֲבוֹדָה #16 – מאין באים הסיפורים?

כל הפרטים על תכנית הליווי האישית שלי, במסגרתה נבנה ביחד את תמהיל התוכן לעסק שלכם – כאן.

הכי כיף לקבל את כל הכלים תמיד לפני כולם. הירשמו כאן למטה – הכלים הבאים כבר בדרך אליכם!

תגובות

תגובות