כְּלֵי עֲבוֹדָה #27
12 דברים שחשוב לדעת
על סיפורי חיים
לפני שבוע, בערך, עיבדתי ריאיון לכתבה, לטובת הבלוג שלי מסע אישי בערוץ אנשים ב-Xnet.
וכשטיפלתי בשאלה החשובה מכולן – זו שקושרת בין הילדות והנעורים למה שעכשיו – פתאום הבנתי משהו שלא עלינו עליו בריאיון עצמו, אבל עכשיו האיר מולי כמו זרקור ענק. ולא התעצלתי, והתקשרתי למרואיינת שלי, כדי לבדוק שמה שאני הבנתי רלוונטי גם לה. וכשתיארתי לה אותו, הייתה לי צמרמורת בכל הגוף. וככה ידעתי שצדקתי. והיא אישרה.
ואלה הם בדיוק הרגעים שבזכותם בחרתי, כבר לפני עשר שנים, לשמוע ולכתוב סיפורי חיים: הלחלוחית בקצה העין (לעתים דמעות חמות), הצמרמורות וההבנה שאנחנו תמיד תבנית נוף ילדותינו וההתחלה שלנו.
אז אחרי עשר שנים – הנה 12 דברים שלדעתי חשוב וכדאי לדעת
על סיפורי חיים:
1
לכל אחד מאיתנו יש סיפור, ואין דבר כזה "סיפור לא מעניין". בדרך שלנו טמונות נקודות מפתח מרתקות. צריך רק לדעת למצוא ולבחור לראות אותן.
2
אנשים כמהים לספר את הסיפור שלהם, ולא צריכים שום במה מיוחדת כדי שזה יקרה.
הם מספרים את עצמם בכל מקום: בתור בסופר או לרופא, ברכבת, במספרה ואפילו בחוף הים.
למי הם מספרים? למי ששואל ומקשיב.
לאלה מאיתנו (מודה באשמה(:), שאנשים מעניינים אותם תמיד, ובכל מקום.
3
מי שבוחר לספר לנו את הסיפור שלו, מעניק לנו בכך מתנה נדירה – את האמון שלו בנו.
כי הרי תכלס, הוא עומד לתת לנו בעוד רגע את האוצר החשוב בחייו – הסיפור שלו. וכך, לתפישתי, צריך להתייחס לזה, כי זה אף פעם לא מובן מאליו.
4
כדי לתעד ולהביא סיפורי חיים באופן ראוי, מומלץ מאוד, לדעתי, לראות בזה תהליך ולא "זבנג וגמרנו". למה? קודם כל בגלל החשיבות של הדברים והאחריות שלנו אליהם. אבל גם – כי תהליך מאפשר לנו לבחון את הדברים לאורך זמן, כדי להיות בטוחים שהבאנו את הסיפור בדרך מיטבית – בדיוק כמו בדוגמה שהבאתי בתחילת הפוסט.
5
יש ערך אדיר בלהוציא את הסיפור שלנו לעולם:
+ מפני שאנו מקבלים הזדמנות להגיד דברים בקול רם ובכך לתת להם משנה תוקף.
+ כי הוצאת הסיפור החוצה מאפשרת לנו לאוורר אמונות ישנות ולבדוק האם הן עדיין מתאימות לנו, לאמץ את אלו שכן ולהיפרד מאלו שכבר לא.
+ ובעיקר – כי אנחנו מקבלים כאן את היכולת לבחון את כל מה שידענו על עצמנו – אבל מהפרספקטיבה של אדם בוגר. ולהביט על עצמנו, של היום ושל פעם, באהבה ובחמלה.
6
אם החלטנו להוציא את הסיפור שלנו לעולם, יש לנו היכולת לבחור לעשות את זה בדיוק בדרך שמתאימה לנו: בקבוצה או אחד על אחד, בכתב או בע"פ, ע"י הרצאה, או מופע או בספר.
גם יומן שנכתוב לעצמנו הוא הוצאה של הסיפור שלנו החוצה. אז בלי לחץ – פשוט תבחרו את מה שהכי מתאים לכם, ויגרום לכם להרגיש בנוח, עטופים ובטוחים.
7
כלי הריאיון הוא מפתח זהב לשמיעה ותיעוד של סיפורי חיים. מראיין טוב הוא, לדעתי:
+ אדם שמסוגל להניח את האגו שלו בצד לזמן נתון, ולתת את כל הבמה למרואיין, החל בשלב הריאיון, דרך אישור הטקסט ע"י המרואיין וכמובן – לאחר העלייה לאוויר.
+ רציני ויסודי ומגיע לריאיון לאחר הכנה מתאימה.
+ אחד שמסוגל לשמוע וגם להקשיב, להכיל ולשקף את סיפורו של המרואיין שלו בדרך מכילה ומעצימה.
+ אדם ערכי, שמבין שהמחויבות הראשונה שלו היא כלפי המרואיין ומקורביו, והתפקיד הכי חשוב שלו הוא לשמור עליהם מכל משמר.
8
לסיפור חיים שהוא פרי ריאיון מוקפד והקשבה פעילה ומעצימה, יש הפוטנציאל להיות חוויה משנת חיים. וחשוב לי שתדעו שזו לא קלישאה או סיסמה, אלא אמת מגובה בעובדות מוצקות. זה פשוט קורה.
9
חוט שדרה יציב ונקודות מיקוד הם הלב והבסיס לסיפור חיים קולח, קוהרנטי ונגיש לקוראים.
כמו בחיים עצמם, גם כאן מה שעושה את ההבדל הוא הבחירה והדיוק.
10
כלים ויזואליים – תמונות, סרטונים וכד', גם הם דרך נהדרת לספר סיפורי חיים בפני עצמם, או ללוות בהם את המילים.
11
עיבוד טוב של סיפור חיים יביא עמו ערך מוסף אדיר לקוראים/לצופים. כל אחד מהם יפגוש את הסיפור ממקומו, יחבר אותו למסע חייו ויוכל לבחור לראות במספר דמות להזדהות, השראה והנעה לפעולה.
12
בשבילי, הבונוס הכי גדול של הוצאת סיפור החיים שלנו לעולם והמשוב שנקבל הוא ההבנה –
אנחנו חשובים ומשמעותיים פשוט בגלל מי שאנחנו. מההתחלה, במקור.
ובזכות זה שאנחנו אנחנו, יש לנו היכולת לגעת ולהשפיע גם על החיים של אנשים אחרים.
בעיניי זו מתנה אדירה ומכוננת, שאין גדולה ממנה.
* כל התמונות לפוסט צולמו על-ידי בחוף בית ינאי, 2016.
קראתם? – דברו אלי. אשמח מאוד לתגובותיכם.
אולי תרצו לקרוא גם את הפוסט כְּלֵי עֲבוֹדָה #16 – מאין באים הסיפורים?
כל הפרטים על הפיכת סיפור החיים שלכם להרצאה – כאן.
הכי כיף לקבל את כל הכלים תמיד לפני כולם. הירשמו לבלוג שלי כאן למטה – הכלים הבאים כבר בדרך אליכם!