כְּלֵי עֲבוֹדָה #26
ראיונות – גוף הכתיבה

 

כלי עבודה נגה שנער-שויער
לאיזה גוף נעבד את הריאיון שלנו? | צילום נגה שנער-שויער

 

ראיונות הם כלי שיווקי ייחודי ליצירת תוכן איכותי לעסק שלנו.

כדי שנוכל להביא אותם במיטבם ובאמצעותם להגיע למטרות שהצבנו לעצמנו באסטרטגיית התוכן שלנו, אנחנו חייבים להתייחס אליהם כאל תהליך מוקפד ומתוכנן.

וזה אומר, שלאחר שבחרנו היטב את המרואיין שלנו, שמרנו על התנהלות מקצועית ואחראית בזמן הריאיון ועדכנו אותו על מה שעומד לקרות בהמשך, הגיע השלב שבו יש לנו חומר גלם טוב שאותו אנו מבקשים להפוך לפוסט מעולה.
ובתוך תהליך הכתיבה, עריכה, הגהה וכד', אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: באיזה גוף נכתוב את הריאיון שלנו?

 

כלי עבודה נגה שנער-שויער
בחירה: גוף ראשון, שני, שלישי | צילום: נגה שנער-שויער

 

גוף?

במילה גוף הכוונה היא לצורת ההטיה המבחינה בין האדם הדובר לבין האנשים שאליהם ועליהם מדברים.
בעברית אנו מבחינים בין שלושה גופים:

1.      גוף ראשון ~ מדבר = אני/אנחנו

2.      גוף שני ~ נוכח = אתה/אתם

3.      גוף שלישי ~ נסתר = הוא/הם

כאשר אנחנו מעבדים ריאיון לטקסט כתוב (פוסט, כתבה), תמיד נהיה שם לפחות שניים: המרואיין שלנו ואנחנו. ויש לנו האפשרות לבחור מבין כמה אופציות "גופיות".

 

אז במה נבחר?

קודם כל, חשוב להגיד:
אנחנו לא עוסקים כאן במדע מדויק, ולכן אין תשובה אחת נכונה.
החוכמה היא להבין, על בוריין, את האפשרויות העומדות בפנינו ואז להחליט מה הכי מתאים לנו – קודם כל מבחינת התחושה ונטיית הלב, וגם לאופי שאנו מבקשים לצקת לתוך התוכן שלנו בכלל, ולראיון הזה בפרט.

גילוי נאות:
אני לא בלשנית ולא עורכת לשונית.
בפוסט הזה אביא את הידע שלי שמקורו בעשר השנים האחרונות, בהן אני מעבדת ראיונות לטקסטים כתובים לטובת ספרי חיים, הבלוג שלי "סיפור.חיים" ובלוג  "מסע אישי" בXnet.

 

אז מהן האפשרויות שלנו?

אלה הן האופציות הרווחות לגבי שימוש בגופים בעיבוד ראיונות:

* גוף ראשון מלא (= המרואיין מדבר בלשון אני).

* גוף ראשון משולב בגוף ראשון (= המרואיין + המראיין מדברים בלשון "אני").

* גוף ראשון משולב בגוף שלישי (= המרואיין מדבר בלשון אני + המראיין  – בלשון "הוא").

* גוף שלישי מלא (המראיין מספר על המרואיין בלשון "הוא").

 

נשמע מסובך? אז בואו נצמצם ונעשה את זה קל – אלו הן שתי האופציות המועדפות עלי:

 

+ גוף ראשון מלא

מתאים מאוד כאשר מדובר בריאיון בכתב, שבו אנו שולחים למרואיין שלנו בריף מדויק והוא משיב לנו בטקסט שלו בגוף ראשון. סדרת חמש תמונות וסיפור בבלוג שלי היא דוגמה טובה לגוף ראשון מלא.

 

+ גוף ראשון משולב בגוף שלישי

מתאים מאוד לריאיון שהתבצע פנים אל פנים או בטלפון/סקייפ. סדרת מסע אישי שלי ב-Xnet היא דוגמה טובה לאופציה זו.

בגישה הקלאסית של תיעוד סיפורי חיים (וראיונות לגמרי מביאים סיפורי חיים, גם אם הם לכאורה סיפורי עסקים), נהוג לתת את מירב המשקל ונפח הטקסט לסיפור בגוף ראשון של המרואיין + התערבות מינימלית (בגוף שלישי) של הכותב.

למה?

* כי זה נותן לקורא תחושה אישית וקרובה ומלמד על נכונות המרואיין לשתף ולחלוק.

* כי זה מביא את קולו האותנטי, הייחודי של המרואיין שלנו, מה שיגרום לתוכן שלנו להיות מקורי וחד פעמי – הרי אף אדם לא מדבר בדיוק כמו מישהו אחר.

 

כלי עבודה נגה שנער-שויער
קול אותנטי ייחודי וחד פעמי | צילום: נגה שנער-שויער

 

* כי זה מראה שאנו, כמראיינים, מסוגלים לתת את מלוא הבמה למרואיין שלנו, בלי "לגנוב לו את ההצגה".

* כי כך יש לנו גם את האפשרות להוסיף קונטקסט כללי לטקסט האישי, למשל: לקשור אותו לאירועים היסטוריים, אקטואליים או כלכליים ובכך לתת משנה עומק לריאיון שלנו.

 

כלי עבודה נגה שנער-שויער
להוסיף את הקונטקסט הכללי לסיפור האישי | צילום: נגה שנער-שויער

 

* כי גם בריאיון מקצועי גרידא, מומלץ לשלב לפחות כמה משפטים בגוף ראשון ועם נופך אישי. בסופו של דבר אנשים לומדים מאנשים וקונים מאנשים.

 

אז למה בכל זאת הכותב צריך להתערב?

+ איזון לתכנים עמוקים או קשים לעיכול

המעורבות של הכותב יכולה להוות מחיצה עדינה בינינו לבין תוכן מורכב.
בנוסף, היא עשויה להבהיר שהמספר לא נשאר לבד, אלא היה חלק מתהליך תומך ומכיל.

+ לתת לדברים שם מסודר ומובנה

אין הכוונה לנסות "לגנוב את ההצגה" או להתגנב בחשאי לתוך הריאיון למטרות תשומת לב.
ביטוי כזה שלנו חייב להיות בעל ערך מוסף, לתמוך ולחזק את חוט השדרה הכללי שבו בחרנו להתמקד בריאיון שלנו.

 

כלי עבודה נגה שנער-שויער
לתת לדברים שם מסודר ומובנה | צילום: נגה שנער-שויער

 

+ מעבר מחלק אחד לחלק הבא

כמה משפטים שלנו, בגוף שלישי, יעבירו בקלות את הטקסט לחלק/לשלב הבא שלו ויסייעו לזרימה הטבעית שבין הנושאים השונים העולים בריאיון. זה יעשה סדר לקוראים שלנו: ברור להם מה קורה כאן ומתי עוברים לנושא חדש.
אגב, גם מבנה של שאלות ותשובות יפריד בין חלקיו השונים של הריאיון ויהווה חלוקה נוחה לקריאה ולעיכול של סיפורים אישיים וגם של ידע מקצועי.

 

כלי עבודה נגה שנער-שויער
סדר וחלוקה ברורים בתוך הטקסט | צילום: נגה שנער-שויער

 

לסיכום:

עיבוד הריאיון שלנו לפוסט או לכתבה הוא חלק חשוב בתהליך שלנו, שנועד להפוך חומר גלם טוב לתוכן מצוין.

חשוב שנדע ונבין איזה אופי אנחנו מבקשים לתת לתוכן שלנו, ובהתאם לכך נבחר את הגוף הלשוני שבו נשתמש בעיבוד הראיונות שביצענו, וניתן להם דמות, עומק, פרספקטיבה והקשר.

וחשוב שנבין גם מה עובד לנו הכי טוב והכי בקלות. אני מאוד מאמינה בעבודה שנעשית באופן טבעי מתוך מי שאנחנו.

 

כלי עבודה נגה שנער-שויער
להביא לראיונות שלנו נקודות מבט, פרספקטיבה ועומק | צילום: נגה שנער-שויער

 

* כל התמונות לפוסט צולמו על-ידי באתר "אבן, רוח, מים" במכתש רמון בפברואר וספטמבר 2018.

 

 


 

קראתם? – דברו אלי. אשמח מאוד לתגובותיכם.

אולי תרצו לקרוא גם את הפוסט כְּלֵי עֲבוֹדָה #24 – מתמונה לתוכן – ריאיון אורח עם אביטל אנגל

 הכי כיף לקבל את כל הכלים תמיד לפני כולם. הירשמו לבלוג שלי כאן למטה – הכלים הבאים כבר בדרך אליכם!

 

 

תגובות

תגובות

השארת תגובה