כְּלֵי עֲבוֹדָה #29
טוויסט בעלילה – הסיפור שלנו
במשך שנים חינכו אותנו (כלומר: אותי ואת כל החברים שלי בקיבוץ, ובמידה רבה את כל בני הדור שלי בחברה הישראלית) לא לדבר על עצמנו יותר מדי, "לא לעשות מעצמנו עניין". ואנחנו הפנמנו היטב את המסר, ובאמת לא עשינו. ואם כבר סיפרנו, זה היה על אחרים.
ואז הגיע הטרנד הזה, שהכותרת שלו היא סטוריטלינג, והמשמעות שלו היא שכללי המשחק השתנו: עכשיו אנחנו דווקא כן צריכים לספר על עצמנו ואת עצמנו, ודאי בעולם העסקי.
למה? כי מאחורי כל עסק עומדים אנשים, והסיפור שלהם הוא מה שגרם לעסק הזה לצמוח מלכתחילה. וגם כי אנשים אוהבים סיפורים, וכי בסופו של דבר, אנשים לא קונים מעסקים, הם קונים מאנשים.
וגם: כי בתוך עולם רווי תכנים ומסרים, לסיפור האישי יש סיכוי לחדור את חומת הרעש, למצוא דרך אל קהל היעד ולרקום עמו מערכת יחסים ארוכת טווח ומשמעותית.
יש המון דרכים שבהן נוכל לספר את הסיפור שלנו: כתוב, מצולם, מצויר, באמצעות הרצאה, הצגה, מחול ועוד ועוד. סיפורי חיים הם עולם עצום ומופלא, שכל אחד מאיתנו יכול למצוא בתוכו את הדרך ואפיקי הביטוי המתאימים והנכונים לו.
כבר עשר שנים שאני עוסקת בסיפורי חיים, מראיינת, שומעת, כותבת ומביאה אותם, באמצעות ראיונות, לקהל קוראים רב ומגוון. ולכן אני יודעת, שאם בחרנו לספר את הסיפור שלנו, כדאי שנעשה את זה בצורה שאכן תביא לנו את כל התוצאות שאנו מבקשים לעצמנו. בפוסט הזה אני מבקשת להתחיל להסביר איך עושים את זה.
תחום ההתמחות שלי הוא הסיפור הכתוב, וממנו נגזרים הטיפים
שלי אליכם:
+ לספר לבד, או באמצעות ריאיון?
תשובתי היא – גם וגם. חשוב מאוד שנדע לספר את הסיפור שלנו בעצמנו. זה המפתח שלנו לכתיבה אישית, שתביא אותנו אל הקוראים שלנו, ותאפשר לנו לא להיות תלויים באף אחד כדי לספר את הסיפור שלנו.
ואפשר גם להיעזר במראיין. זה יכול לסייע לנו להתחיל אם קשה לנו לכתוב בעצמנו, לשבור את הקרח ולהביא לנו את הידיעה שהסיפור שלנו באמת מעניין ויש בו ערך גם לאחרים, ולצייד אותנו בתובנות חדשות לגביו.
וכמובן, ריאיון איכותי שמתפרסם על-גבי פלטפורמה איכותית – בעיתונות הכתובה או הדיגיטלית, בבלוג או בטלוויזיה – יכול להביא לנו חשיפה רבה וטובה, שתסייע לנו להגיע במהירות אל הקהל שלנו, לייצר לנו ראיונות נוספים ולהביא לצמיחה עסקית.
כמו בכל תחום אחר, אם בחרנו להתראיין, מומלץ לבחור במראיין מקצועי, כזה שידע לשאול את השאלות הנכונות, להבין את הדברים המשמעותיים בתוך הסיפור שלנו ולהביא אותם לעולם, והכי חשוב – מראיין הגון שישמור עלינו בתוך הריאיון וגם אחרי שהסיפור לנו יתפרסם.
+ אבל אני לא יודע/ת לכתוב
בעיניי, הקסם של התקופה הזו, הוא שלא צריך להיות סופר או משורר כדי לכתוב, ואפילו לא להיוולד עם נטייה מובהקת או כישרון לכתיבה.
כי הרעיון הוא, שאנחנו כותבים את עצמנו – את מה שבא לנו ויוצא לנו מבפנים. מניסיון, הטקסטים שלי שנגעו הכי חזק בקוראים, הם בדיוק אלה שיצאו ישר מתוך הבטן, בלי יותר מדי פילטרים והכנות מוקדמות.
בעצם, זה קצת כמו לדבר, אבל בכתיבה. והרעיון הוא שמי שקורא אותנו, יוכל כאילו לשמוע אותנו מדברים איתו ומספרים לו.
ואם עדיין לא שכנעתי אתכם – יש היום סדנאות מעולות לכתיבה אישית, שהמטרה שלהן היא להוציא את הסיפור שלנו החוצה. צריך רק לבחור בזו שמתאימה לכם.
+ התחלה, אמצע וסוף
כשאנחנו באים לספר את עצמנו, חשוב שנהיה ממוקדים. זה אומר שהסיפור שלנו צריך להכיל התחלה, אמצע וסוף מובחנים וברורים, וגם חוט שדרה ונקודות מיקוד שיעבירו דרכו את הקורא בבטחה. כך נהיה נגישים לקוראים, שיוכלו להפיק מהסיפור שלנו תועלת.
תועלת? למה הכוונה?
* אם העסק שלנו הוא אנחנו – הרי שהסיפור שלנו נועד קודם כל ליצור היכרות בינינו לבין הקהל שלנו, ולתת לו תחושה שמאחורי העסק שלנו יש אנשים, בשר ודם. כבר אמרנו – אנשים קונים מאנשים.
* ערך מוסף – תוכן איכותי הוא כזה שיש בו ערך מוסף, שניתן לקבל ממנו השראה, מודל להזדהות והנעה לפעולה. כך גם הסיפור שלנו. חשוב שנבנה ונספר אותו כך שמי שיקרא אותו ירגיש שהתעשר מהקריאה, שהוא הולך הלאה עם ערך, בזכותנו.
* מערכת יחסים לטווח ארוך – אם נכתוב ונעבד היטב את הסיפור שלנו, יש סיכוי לא רע בכלל שהקוראים שלנו יחזרו אלינו כדי לקרוא עוד. בעולם עמוס ורווי תכנים ברשת – זהו הישג עצום.
+ לא סיפור אחד – הרבה סיפורים
מטבע הדברים עברנו משהו בחיים, והסיפור שלנו הוא יריעה רחבה, מגוונת ומרתקת (כן, כן, לכולנו יש סיפור מרתק!).
אבל, רצוי לקחת בחשבון שלקוראים שלנו יש מגבלות של זמן, עומס ועייפות. חשוב מאוד שנתאים את היקף המלל שלנו ליכולת שלהם לקרוא, לספוג ולהכיל.
לכן, מומלץ מאוד לחלק את הסיפור הגדול שלנו לסיפורים קצרים, שאותם נביא בכל פעם בפוסט חדש. כך נרוויח קוראים קשובים שיחזרו אלינו עבור הסיפור הבא, וכמובן – המון תוכן איכותי.
+ הקשר כללי
הסיפור האישי שלנו מתרחש תמיד בתוך קונטקסט כללי: לאומי, היסטורי, חברתי וכד'. כמובן – אין צורך להיכנס כאן לתיאורים ארוכים ומפותלים, אבל לפעמים שווה לתת קצת רקע כללי, שיחבר את הסיפור שלנו לתקופה ולזמן שבהם התרחש, גם אם מדובר רק על עשרים שנה אחורה.
+ גיבורים בגובה העיניים
כשאנו מביאים סיפור אישי, שלנו וגם של אחרים, כדאי לכתוב אותו בגובה העיניים, כך שאנשים ירגישו שהם פוגשים דמויות נגישות וקרובות, שיש בהן דמיון לעצמם ולחיים שלהם.
בתוך הסיפור, מומלץ גם לשים דגש על הבחירות שלנו – אותם רגעים שבהם עמדנו בצומת חשובה וההחלטות שעשינו הן אבן חשובה בתוך המסע שלנו, או לפחות הניעו אותו הלאה. הבחירות וההחלטות הללו הן מפתח חשוב ליכולת של הקוראים להזדהות איתנו, ולעתים לעשות בחירות משלהם, שיניעו גם את הסיפור שלהם קדימה.
+ מה שהיה ומה שעכשיו
נסו לחבר בסיפור שלכם את מה שקורה לכם היום למה שהיה בעבר.
חיבור כזה, מעבר להיותו רלוונטי, חשוב ומסקרן, מביא עמו גם ניחוחות של נוסטלגיה, הטומנת בחובה ריחות ומראות ואנשים שמלווים אותנו מאז, או שכבר הלכו מעמנו וזו הזדמנות נהדרת להזכיר אותם ואת מה שהיו בשבילנו.
+ טוויסט בעלילה
מומלץ ורצוי להכניס לתוך הסיפורים שלנו את נקודות המפנה, את הרגעים המפתיעים והבלתי צפויים מראש, אלה שבזכותם הסיפור שלנו יהיה מעניין ומרגש יותר, ויקיים את ההבטחה של ערך מוסף. תכל'ס – סיפור חיים טוב תמיד יכיל בתוכו מרכיבים של ספר מתח או רומן. זה תמיד עובד ותמיד שווה ערך.
+ מלכי הדרמה
גם דרמה אף פעם לא מזיקה לסיפור שלנו, בשני סייגים חשובים:
* הפרטים הדרמטיים הם אותנטיים ונאמנים למקור ולמציאות.
* בתוך הסיפור הדרמטי אנחנו חייבים לשמור על הניקיון ועל כבודם של אנשים אחרים המעורבים בו. יש מקרים שבהם רצוי להימנע מלהזכיר שמות, פרטים מדויקים וכד'. כך נשמור על שמנו הטוב ככותבים רציניים ומכובדים ונימנע מעוגמת נפש מול הדמויות המעורבות בסיפור שלנו.
+ הצחוק יפה לבריאות
וגם הומור, ובפרט הומור עצמי. היכולת להסתכל על עצמנו ולמצוא בסיפור שלנו, גם ברגעים הקשים והמפדחים, סיבות להומור ולבדיחות הדעת, היא בעיניי אחד ה-מפתחות ליצירת קשר ארוך טווח עם קהל הקוראים שלנו, שיבין שגם אם אנחנו אנשים מאוד רציניים שלוקחים את העשייה שלהם מאוד ברצינות, אנחנו לא נטולי הומור, ומסוגלים לצחוק, באופן כללי וגם על עצמנו.
זה תמיד נחמד – מהווה אתנחתא קלילה, גם בתוך דרמה ענקית, ומקרב אותנו אל מי שקורא.
+ אבל יש כאן גם עסק
בהנחה שאכן יש לנו גם כוונות עסקיות, מומלץ מאוד גם לקשור בין הסיפור האישי שלנו לפעילות העסק, או לדברים שקרו והתחדשו בו. זה הגיוני ורלוונטי לקהל שלנו, שמראש בחר בנו גם בגלל העשייה המקצועית שלנו.
יחד עם זאת, חשוב מאוד לשמור על איזון עדין בין שיווק לסיפור האישי שלנו.
ביחד עם טרנד הסטוריטלינג יש היום הצפה של סיפורים אישיים, שמיד בסופם מגיעה הנעה לפעילות עסקית.
לתחושתי, רצוי להיזהר מאוד בנקודה הזו, כדי לא לתת לאנשים תחושה שעשינו עליהם מניפולציה רגשית רק כדי למכור.
ולכן, גם אם יש אוריינטציה עסקית בסיפור שלנו, רצוי לשלב אותה בצורה עדינה, ולתת לקוראים שלנו גם תוכן סיפורי טהור, ללא קישור עסקי. למה? כדי לתת להם ערך. זהו הבסיס לשיווק באמצעות תוכן.
ועכשיו – גשו בשמחה לסיפור שלכם.
ספרו אותו עם חיוך על השפתיים, ולעתים עם קצת דמעות בעיניים.
ככה זה עם סיפורים טובים –
הם עובדים קודם כל עלינו.
בהצלחה!
קראתם? – דברו אלי. אשמח מאוד לתגובותיכם.
אולי תרצו לקרוא גם את כְּלֵי עֲבוֹדָה #18 – סטוריטלינג ובלוגינג.
כל הפרטים על הפיכת סיפור החיים שלכם להרצאה – כאן.
הכי כיף לקבל את כל הכלים תמיד לפני כולם. הירשמו לבלוג שלי כאן למטה – הכלים הבאים כבר בדרך אליכם!