כפר-עזה שלי #2
"צייר לי תקווה"
תערוכת מחווה לנגב המערבי
7.3-19.4/2024

 


 

"צייר לי תקווה" – ההזמנה לתערוכה

 


 

הנגב המערבי – נוף של גבעות וגאיות, נחלים מבתרי שטח, לעיתים מפכים, לעיתים יבשים.

נוף של ריאה ירוקה בחורף ובאביב, וגוונים רבים שבין חום לצהוב ביתר ימי השנה.

זהו הנוף של מיטב אנשינו, חלוצים שבנו בו את ביתם (משנת 1946 ואילך), ונאחזו בו חרף שנים קשות ומציאות מורכבת.

מראשית ההתיישבות בנגב המערבי, נכחה בו אמנות. מי שחיו באזור, תיעדו ותרגמו את חייהם באמנות עוצמתית, כל אמן עם מקורות ההשראה שלו ודרך אמצעי ההבעה שלו, והמבע ברובו משקף גן עדן, קסום ורבגוני.

ברבות הימים הוצמד סימן הכר נוסף לאזור – 'האדום'.
מקורו, מחד, בפריחה המרהיבה של מרבדי כלניות אדומות בחורף, ומאידך – התראות בטחוניות של אזעקות 'צבע אדום'.

השבת של השבעה באוקטובר טלטלה אומה שלמה.
באופן אישי, הניסיון לעבד לעצמי את המציאות הביא אותי לנבור בים של חומרים אודות פניו של המקום ותושביו היוצרים בעבר, אל מול הזוועות שהתרחשו בו בהווה.

הפער הנורא מכאיב ואינו מרפה, וכך גם מה שנוצר בעבר מקבל היום פרשנות ורובד נוסף בהקשר של המציאות הנוכחית.

כילידת אחד מקיבוצי האזור, וכמי שבמשפחתה פלג מיוחד של שבט מקומי, חוויתי את האיזור בכל שנות חיי, בכל הזדמנות, ואף נחשפתי ליצירתיות של תושביו בתחומי האומנות השונים. חשתי שנכון לי לתת במה לאנשי המקום, ליצירתם, ודרכם לחשוף את האיזור ואת תחושת החיים שם. החיים שלפני.

בתערוכה הזו אספתי מקבץ מעבודות האמנות, אשר מביאות את תחושת 'גן העדן' של פעם, לעומת עבודות שנוצרו בתקופת הגהינום שנפער מאירועי אוקטובר. מלחמה עקובה מדם, נקטפים רבים בישובים, חטופים ותושבים עקורים מהנווה-מהבית.

אבל, במציאות, חיפשתי במה להיאחז.
חיפשתי, תקווה, עתיד.

כשראיתי את העבודה של תמר יוצרת, Stitch.it.on, 'צייר לי תקווה', אשר מרפרפת לקלאסיקה של 'צייר לי כבשה', שמבקש נסיכו הקטן של סנט-אקזופרי, הבנתי שאלו הן שלוש מילים מאגדות ומסכמות את כלל המשאלות:
שיוחזרו כבר כולם. עכשיו!
שנשוב לאזור בטוח, מתפתח ויוצר.
שיחזרו העקורים לבתיהם.
שנזכור ונכבד את הנופלים.
ושנהיה ראויים להקרבתם.

הדר מקובר מרום,
אוצרת.
מרץ 2024.

 


 

תמר Stich.it.on – רקמת "צייר לי תקווה" |
ההשראה לשם התערוכה

 


 

אביב אצילי ז"ל | ג'ריקן, 2023
אביב אצילי נרצח ב-7.10 כשהגן על קיבוץ ניר עוז.
גופתו מוחזקת בעזה ע"י חמאס.

 


 

אודי פלד | "חמורים", 2016
אודי פלד | "חמורים", 2016
אודי פלד | "מדרכה בבארי", 2020
ע"פ צילום של איציק קוזין ז"ל שנרצח ב-7.10

 


 

אלה צמבליסטה ננצל | "חיטה קצורה זהובה", 2014
אלה צמבליסטה ננצל | "קיבוץ 2", 2013
אלה צמבליסטה ננצל | "מבט רעים עזה", 2011

 


 

אשחר חנוך קלינגבייל | (ללא כותרת) "עין שרשרת לעמוד כפול"

 


 

גבריאלה קווה צ'ריקובר |
"נופים.היזכרות.ברושים בדרך לנחביר"
גבריאלה קווה צ'ריקובר | נופים.אקליפטוסים
גבריאלה קווה צ'ריקובר |
"נופים.היזכרות.חבילת קש ברפת בארי"

 


 

גדעון טרן | "בשדות שסמרו מאימה ומדם", 2024
גדעון טרן | "שיעור מולדת"
גדעון טרן | "מוציא לחם מן הארץ"
לזכרו של אריה זלמנוביץ' (זלמן) ז"ל,
ממייסדי קיבוץ ניר עוז, שנחטף מביתו ב-7.10
ונרצח בשבי חמאס.

 


 

דב הלר ז"ל | "הדפס בשחור לבן",
שנות ה-90 של המאה הקודמת
דב הלר ז"ל | "בוגונוויליה", שנות ה-90 של המאה הקודמת

 


 

דניאלה מלר |
"גיל הזהב בעומק האדמה", 2023
"ראיתי פרות", 2023
דניאלה מלר | "תמונת מצב", 2008

 


 

הרן כסלו | "עץ איקס בדרך לאל בוריג'", 2016

 


 

זיוה ילין | "אבא ואני",2017

 


 

אליעזר (זרי) גל | "מנוחת העלמה", 2022
אליעזר (זרי) גל |
"מנוחה על הספסל – מבט מהחלון לחצר", 2023
אליעזר (זרי) גל | "מנוחת הלוחמים", 2014

 


 

יאנה מרום | "תקווה צומחת", 2024

 


 

יובל בוכשטב | "מאז"

 


 

מיכל כרמון | "ט"ו בשבט"
מיכל כרמון | "גן ילדים"

 


 

נֹגה שנער-שויער | "האסם שראה הכֹּל", 2024

 


 

סופי ברזון מקאי | "חצב מצוי" 2019

 


 

עדי ואן נילסן |
"בית", 2023
"מפה, פרט # 1", 2023
"מפה, פרט # 2", 2023

 


 

עוזי עמרני | "אלומה" 2024

 


 

רון גנג | "שיבר", 2021
רון גנג | "הוצאת תפוחי אדמה", 2021
רון גנג | "קמטים", 2022

 


 

רוקמות עמק חפר | מיזם "רוקמות למענעם", 2024
רוקמות עמק חפר | מיזם "רוקמות למענעם", 2024
הפרפרים מימין הם לזכרה של ים גולדשטיין-אלמוג ז"ל
שנרצחה ב-7.10 בביתה בכפר-עזה.
רוקמות עמק חפר | מיזם "רוקמות למענעם", 2024
רוקמות עמק חפר | מיזם "רוקמות למענעם", 2024
רוקמות עמק חפר | מיזם "רוקמות למענעם", 2024

 


 

שמעון פינטו | "שדה רעים", 2024

 


 

שרון רמר ביאל | "יומן מלחמה", 2023-24

 

שרון רמר ביאל | "יומן מלחמה", 2023-24

 


 

תמר Stich.it.on | "דרום אדום", 2024

 


 

רוקמות עמק חפר | מיזם "רוקמות למענעם"

 

"רוקמות למענעם" הוא פרויקט קהילתי, שמטרתו העלאת המודעות למשבר החטופים שנלקחו בשבי חמאס ב-7/10.
נשות עמק חפר הוזמנו להביע, באמצעות רקמה, את תחושותיהן ורחשי ליבן.
כל רוקמת קיבלה פיסת בד, וחוט רקמה אדום וחופש אמנותי.
בפרויקט לקחו חלק למעלה מ-200 נשים, בגילאי 10-88.

 


 

הוריי אביטל ושמואל שנער ליד רקמת האסם |
צילום: נגה שנער-שויער

 

"שְׁתַלְתֶּם נִיגּוּנִים בִּי אִמִּי וְאָבִי"

העבודה שלי "האסם שראה הכֹּל" מוקדשת להורים שלנו – היקרים, האמיצים והאהובים שייסדו, הקימו ובנו את הנס הגלוי שנקרא כפר-עזה.

שהגיעו אל כלום ושום דבר על גבול הרצועה והפכו אותו לגן עדן פורח, אימפריה של שגשוג וצמיחה.
שגידלו אותנו בתוכו באהבה גדולה.
שהצמיחו גם את הדורות הבאים, שהמשיכו את המורשת ושמרו על תפארת היצירה.
מי ייתן וישובו במהרה אל ביתם.

לכבודם.

ולזכרן של:
בלהה אפשטיין, נירה רונן ונעמי דגני ז"ל
ממייסדות הקיבוץ, המטפלת שלנו, האימהות של החברות והחברים שלנו, שנרצחו בביתן שבקיבוץ ב-7/10.

יהי זכרן ברוך.

 

קיבוץ כפר-עזה, יולי 2023 |
צילום: נגה שנער-שויער

 


 

* כל העבודות בתערוכה המוצגות בפוסט זה צולמו ע"י נֹגה שנער-שויער.

* תמונת השער של הפוסט היא העבודה "קמטים"  של רון גנג.

התערוכה "צייר לי תקווה" באוצרותה של הדר מקובר מרום מוצגת בימים אלה ועד לתאריך 19.4.24 בתֶאוֹ, וינגייט 168, הרצליה.

 

תֶאוֹ הרצליה | צילום נגה שנער-שויער

 


 

תודה שקראתם.

על התהליך שהביא ליצירת העבודה שלי "האסם שראה הכֹּל" – אפשר לקרוא כאן.

תגובות

תגובות

השארת תגובה