חמש תמונות וסיפור
גילת אורקין
מי אני/מה אני?
גילת, בת 48, אמא של ליהי (בת 16) ואילון (בת 10), גרה בתל-מונד.
החיים שלי מתחלקים לשניים:
עבודת יום – ככתבת טכנית וגרפיקאית בחברת היי טק.
העבודה שאחרי העבודה – אני שוקולטיירית ומעצבת עוגות מבצק סוכר, ובעיקר אמנית בעלת המיזם
Year Of The Sandwich – פורטרט יומי שאני יוצרת מפיתות, הקשור לאירוע עכשווי או היסטורי שקרה באותו היום.
מוטו: שינה זה לחלשים.
1
אבא יואל
בגיל 61 וחצי, ולאחר צנתור וניתוח מעקפים שהסתבך, אבא שלי נשאר משותק בפלג גופו התחתון עד לפטירתו, לפני חמש שנים.
אבא שלי היה בנקאי. במשך כשלושים שנה ועד היציאה לפנסיה, הוא עבד בבנק לאומי. בזכות העבודה שלו נסענו לשליחות של ארבע שנים בפנמה, שם למדתי את שנות התיכון שלי. לאחר פרישתו היה שמאי מקרקעין עד שחלה.
הוא היה איש ערכי מאוד, שאהב את הארץ והמדינה וחינך אותנו לצניעות, ענווה וכבוד בקשרים שבין אדם לחברו. השאיפה שלו הייתה שנלמד ונעשה משהו מעצמנו. פרויקט הפיתות שלי הוא הרבה מאוד בהשראתו.
הייתי הילדה של אבא והוא היה בשבילי הכל; סלע איתן להישען עליו, האיש הכי מפרגן, הכי מפנק והכי מצחיק בעולם. הוא הכיר אותי יותר טוב מכולם. הקשר בינינו היה כזה, שלא הייתי צריכה לדבר והוא היה מבין ויודע על מה אני חושבת. הרבה דברים שהוא ייעץ לי התבררו בדיעבד כנכונים, כי היו לו חכמת חיים וראיית הנולד ואופק וחזון.
הוא חסר לי בכל יום. הכי עצוב לי שלא רואה איך התפתחתי ולאן הגעתי, כי אני יודעת שהוא היה גאה בי מאוד.
2
אמא נילי
אמא שלי, בת 73, עדיין עובדת כסוכנת נסיעות. היא אמנם גרה בנתניה אבל רוב הזמן אנחנו נמצאות ביחד. היא החברה הכי טובה שלי.
אמא שלי היא הזכייה שלי בפיס. זה די היא ואני פה, כי אחי ואחותי גרים בחו"ל. מאז המחלה של אבי והגירושין שלי אמא הפכה להיות האדם המשמעותי בחיי.
היא מפרגנת לי בכל המישורים; מסייעת לי מאוד בגידול הבנות, אישה חזקה ואופטימית שיודעת לתמוך, להכיל ולעודד.
הגינה היא האהבה הגדולה שלה. בכל שבת היא נועלת מגפיים, לוקחת את המגרפה ויוצאת לגינה שלי; גוזמת גורפת עלים ושותלת – כל מה שאני לא מספיקה לעשות… בזכותה יש לי גינה מטופחת לעילא ולעילא.
3
ליהי ואילון
הבנות שלי הן האושר שלי, שמחת החיים האור. אני לומדת מהן כל הזמן על העולם, ובעיקר לומדת על עצמי. ברגע שיש לך ילדים אתה מגדיר את עצמך מחדש.
האימהות הפכה אותי לאדם טוב יותר ממי שהייתי קודם – למדתי לשים אנשים אחרים לפני, להבין שהעולם לא סובב רק סביבי.
ואני לוקחת את המקום ואת התפקיד שלי כאמא ברצינות. יש כאן אנשים צעירים שצריך לחנך ולהנחיל להם חכמת חיים וערכים, כי הם ינהלו את העולם הזה בעתיד. והאחריות הזו – לפני ביה"ס ומערכת החינוך – היא קודם שלנו, ההורים.
בין שלושתנו יש קשר קרוב מאוד, אנחנו יחידה אחת מלוכדת ומגובשת, בית של בנות ביחד עם אמא שלי.
4
קרן
למדתי עיצוב אופנה, ולאחר כמה שנות עבודה בתחום עשיתי הסבה להיי טק, שם אני נמצאת עד היום. אבל התשוקה לעיצוב וליצירה בערה בתוכי כל הזמן.
תמיד אהבתי לאפות ולבשל ובצד "עבודת היום שלי", אני גם שוקולטיירית שמעצבת, מייצרת ומוכרת פרלינים ושוקולדים, ועוגות בצק סוכר מעוצבות מעשה ידיי.
לפני ארבע שנים, כשאילון עלתה לכיתה א', שמתי לב לכך שבכל יום היא מחזירה הביתה את הכריך שהכנתי לה מבלי שנגעה בו. הבנתי שצריך לעשות מעשה, והתחלתי ליצור עבורה כריכים מיוחדים, שכל אחד מהם הוקדש למאורע היסטורי חשוב שקרה באותו היום.
כך נולד מיזם "Year Of The Sandwich". בהמשך, עברתי ליצור פורטרטים יומיים של אנשים שהייתה להם נגיעה לאותו תאריך. עמוד האינסטגרם שפתחתי לצורך הפרויקט, הביא אותי למודעות של הקהל הרחב.
קרן שפילשר, אמנית, ציירת ומאיירת התחילה לעקוב אחריי, וקישרה אותי עם אוצרים מסצינת האמנות בארץ. בזכות קרן, שמאז הפכה כבר לחברה ולשותפה ליצירה, העבודות שלי הוכרו כיצירות אמנות והוצגו באירועי אוכל ואמנות, בתערוכת יחיד של שלטי חוצות בהשראת אישים ישראלים בחולון, ובתערוכה קבוצתית במוזיאון חיפה.
בימים אלה נפתחה בבית האדום ביפו תערוכה שבה אני מציגה עבודה משותפת ביחד עם קרן.
5
Year Of The Sandwich
המיזם הזה הוא הנאה גדולה. הוא נעשה, לכל אורך הדרך, בצד עבודתי היומיומית, וגוזל לא מעט אנרגיות ושעות שינה, אך הוא גם מתגמל מאוד. זו התרפיה שלי. זה נותן לי אנרגיות, מצחיק אותי ומשמח עוד הרבה אנשים אחרים.
הפורטרטים שאני יוצרת זוכים גם לסיקור תקשורתי בטלוויזיה ובעיתונות. אחד השיאים בהקשר זה היה פורטרט של מוחמד עלי שיצרתי עבור כתבה עליו (לציון יום פטירתו) לרשת הטלוויזיה BBC.
אני ממשיכה ליצור בקצב יומיומי, יוצרת פורטרטים גם לטובת הזמנות פרטיות והזמנות לאירועים, וחולמת על פינה או טור משלי בטלוויזיה או בעיתונות.
יצאתי פיתה
לכבוד הפוסט הזה יצרה גילת גם את הפורטרט שלי. לכבוד הוא לי ולעונג. תודה גילת.
אהבתם את חמש התמונות של גילת? – דברו אלי. אשמח מאוד לתגובותיכם.
אולי תרצו לראות גם את חמש התמונות של פוגי נעים.
רוצים לקבל תמיד את כל הסיפורים לפני כולם? הירשמו כאן למטה – הסיפור הבא כבר בדרך אליכם!