הסיפור שלי
חלום טירול
טיול לאוסטריה 2018
אז עוד פעם אוסטריה?
אתם לא שאלתם – אבל אני עונה. שאלה הגיונית, סה"כ, הרי רק לפני כשנה היינו בטיול משפחתי באוסטריה אז למה לחזור שוב לאותו היעד?
התשובה היא, שהייתה לנו תחושה שממש לא מיצינו, ושלארץ היפהפייה והדרמטית הזו יש עוד המון מה להציע לנו. מלבד זאת, התאימה לנו מאוד חופשה נינוחה ורגועה ואוסטריה היא מקום אידיאלי לחופשה כזאת.
ובכל זאת, היה הבדל: בשנה שעברה טיילנו בחבל זלצבורג, השנה התמקדנו בחבל טירול – ולא התאכזבנו.
מי? מתי? כמה? איפה?
מי – בעצם, מאוד רצינו עוד טיול בהרכב משפחתי מלא. לצערנו הרב, מכל מיני סיבות זה פשוט לא הסתייע. ולכן התנחמנו בטיול זוגי, שהוא כמובן אופציה לא רעה בכלל.
מתי – התאריך (בסוף חודש יוני) ומשך הטיול (7 ימים), נקבע בהתאם לתאריכי בחינות הבגרות והגיוס של הבכורה שלנו.
בדיעבד, זהו תאריך מעולה לטיול: קודם כל, מחירי הטיסות, הלינה וכד' הם כמובן זולים יותר.
עונת התיירות הרשמית טרם החלה ולכן הכבישים ואתרי התיירות ריקים יחסית. זו העונה לפגוש בהמון תיירות מקומית או סמוכה (מגרמניה השכנה) וגם המון פנסיונרים בריטים.
שנית, האביב באירופה הוא בעיצומו בתקופה הזו, כולל פריחה נהדרת בכל מקום. מזג האוויר נוח, קריר ונעים וגם כמויות הגשם סבירות למדי.
והיה גם בונוס: השנה פקד את אירופה חורף קשה במיוחד, עם כמויות שלגים גדולות. גם בתחילת האביב עדיין ירד שלג, ולכן זכינו לראות כמויות שלג וקרח גדולות ומרשימות ביותר.
טיסות, רכב ולינה הוזמנו עוד בנובמבר באמצעות סניף דיזנהאוז בחיפה ובעזרת מנהלת הסניף המומלצת מאוד יפה אברבנאל.
כן, אני יודעת, אפשר להזמין כל דבר עצמאית ולחסוך כסף. אבל באופן אישי, אני מעדיפה כתובת מוצקה ודוברת עברית למקרה של בעיות שעלולות לצוץ בדרך.
באופן אירוני (או שלא) מאחר ואני בוחרת להתנהל עם סוכני נסיעות ותיקים ומיומנים ולוודא הכל מראש, בדרך כלל אין תקלות…
טיסות
טיסת בוקר מת"א למינכן וטיסת לילה בחזרה הוזמנו באל על. בניגוד למוניטין המפואר של אל על הטיסות יצאו בזמן, נחתו בזמן והשירות היה מצוין.
אני קוראת, לא פעם, טענות על נמל התעופה במינכן, שבו יוצאות הטיסות לישראל מטרמינל מבודד ומרוחק מיתר השדה וללא דיוטי פרי ראוי לשמו. ובכן, מניסיון של שלושה ביקורים בשנתיים האחרונות בשדה הזה, אני מבקשת לציין שהוא נוח להפליא.
ממש מאחורי דלפקי חברות השכרת הרכב, יש סופרמרקט ענק וגם דוכן למכירת מאפים, שבהם ניתן להצטייד לדרך. ולמי שמעדיף – בקרבת מקום מצוי גם סניף של מקדולנד'ס.
השכרת רכב כאן היא חוויה נהדרת (פירוט בהמשך), וגם החזרת הרכב בתום הטיול היא קלה, פשוטה ומהירה מאוד.
בצמוד לנמל התעופה, בקרבת מלון נובוטל (Novotel München Airport Hotel), מצויה תחנת דלק שבה ניתן לתדלק את הרכב לפני החזרתו וגם לנקות אותו בעזרת שואבי אבק לניקוי עצמי.
זה נכון שצריך ללכת קצת כדי להגיע לטרמינל "שלנו" לקראת הטיסה הביתה, אבל המרחק הוא סביר לגמרי ולא עולה על מה שנתקלתי בו בשדות תעופה אחרים. ובסופו של דבר, המטרה של כל העניין הזה היא לשמור עלינו. וכך אמנם עושים הגרמנים, באמצעים שונים, מרגע שנחתנו ועד לעזיבתנו את אדמת גרמניה. ולמי שחשובות לו הקניות, ניתן לבצע אותן בקלות, בנוחות ויש להניח שבמחיר זול יותר עוד לפני ההגעה לשדה.
לינה
מטעמים של נוחות וחוסר רצון לארוז ולפרוק אנחנו תמיד מעדיפים בחו"ל טיולי כוכב. לאחר לימוד האזור, נבחר מלון Wellnesshotel Schönruh בעיירה זפלד (Seefeld) שבמערב טירול, במרחק של של כחצי שעה נסיעה מאינסברוק.
זהו מלון 4 כוכבים, הכולל חדר כושר, ספא, סאונות רטובות ויבשות, בריכות שחייה (לא ניסינו; מחלון חדרנו נצפתה בריכת שכשוך חביבה ומחוממת) וג'קוזי עם נוף הרים. בחדרים יחכו לכם בסלסלה חלוקי רחצה, מגבות ונעלי בית לספא ולבריכה. אנחנו אמנם התרכזנו בטיולים ולא בשכשוכים, רטובים או יבשים, אבל האופציה קיימת.
הזמנו חדר זוגי רגיל ושודרגנו לחדר דלוקס גדול ומרווח שנוף הרים נשקף מחלונותיו. פגשנו בעבר במזרנים וכריות נוחים יותר, אבל המרחבים, הספה, הכורסה, והמקלחת הענקית היו פיצוי הגיוני. בחדר יש מקרר, אין פינת קפה.
חשוב לציין: Seefeld שוכנת על רמה בגובה של 1,200 מ', ומזג האוויר בה קריר למדי עד קר ממש.
טמפרטורות הן כמובן עניין משתנה. בשבוע שבו טיילנו, הם נעו בין 14-20 מעלות ביום למעלות בודדות בלילה. חדרי המלון מחוממים בהסקה מרכזית הנדלקת באופן אוטומטי בלילה ובוקעת מתוך אח אבן בנויה.
זה אומר שבחוץ אמנם מאוד קר, אבל בחדר ממש חם, ולכן לבוש קצר עד קצרצר + חלון פתוח במקצת הם תנאי מוקדם לשנת לילה שאינה כוללת יקיצה מתוך בערה פנימית יוקדת…
הלכנו על מסגרת של חצי פנסיון, הכוללת ארוחת בוקר, מזנון ארוחת צהריים וארוחת ערב בהגשה. בעיירה יש אמנם מסעדות ובתי קפה, אך הם לא ממש סמוכים למלון ובתום יום של טיולים ונסיעות, אנחנו תמיד מעדיפים לרדת כמה קומות, לאכול ארוחה חמה ולחזור לחדר שלנו.
אם חוויית המסעדות המקומיות (באוסטריה הן בגדול לא שוס, אבל מניחה שיש יוצאים מן הכלל) חשובה לכם, ייתכן שעדיף להתמקם במלון סמוך יותר למרכז העיירה.
מסעדת המלון היא גדולה ומרווחת. ארוחת הבוקר לא רעה בכלל (כולל חביתות בהכנה אישית ומיץ תפוזים סחוטרי), ארוחת הצהריים נשארה בגדר נעלם כי תמיד היינו בחוץ וארוחת הערב כללה 4-5 מנות בכל ערב, כולן בגודל הגיוני, למרבה המזל, כך שיכולנו להמשיך ללכת גם אחריהן בלי לפתוח עוד חור בחגורה…
השירות הוא אדיב ונעים. מאחר ויצאנו מהמלון ישירות לשדה התעופה ולטיסת לילה, ביקשנו להישאר ביום העזיבה עד לשעה 14:00, כדי להתארגן בניחותא. נענינו בחיוב וללא תוספת תשלום.
רכב
הרכב הוזמן מחברת יורופקאר, באמצעות אופרן.
וזה המקום להמלצה חמה: השכרת רכב בגרמניה היא תמיד עניין נוח ומשתלם. אחרי שלוש הזמנות רצופות בתחנת השכרת הרכב של יורופקאר בשדה התעופה במינכן, יש לי רק מילים טובות להגיד: שירות אדיב, מהיר, יעיל ותמיד מפתיע לטובה באגף דגם הרכב שקיבלנו.
הנהיגה בחו"ל היא מבחינתי חלק מהחוויה. ולכן, לטובת נוחות הנהיגה ומאחר ואוסטריה היא מדינה הררית מאוד, בחרנו ברכב עם גיר אוטומטי.
הזמנו רכב של 5 מקומות ובפועל שודרגנו לדגם סיטרואן C4 (פיקאסו) – מיני ואן עם 7 מקומות. זה רכב נפלא, נוח מאוד לנהיגה, עם אחיזת כביש מושלמת, מנגנון בלימה מובנה אוטומטי והגה חלומי.
אין לי מושג מהי רמת האבזור של הדגם הזה בארץ, אבל ברכב שקיבלנו היו תוספות פינוק כגון: כיסא נפתח בדגם כורסת טלוויזיה במושב שלצד הנהג, כפתור להפעלת אופציית מסג' בשני המושבים הקדמיים ועוד.
מה אומר ומה אגיד? הרי אוסטריה המושלגים יפים עוד יותר עם מסג' צמוד בגב…
המדבקה
חשוב לדעת: נסיעה בכבישים המהירים באוסטריה, מחייבת את הנוסעים המגיעים מהארצות השכנות ברכישת מדבקה מיוחדת (בשם Vignette), המודבקת על צדה השמאלי של שמשת הרכב.
את המדבקה ניתן למצוא בקלות בתחנות הדלק שבדרך, ורצוי מאוד לרכוש אותה לפני מעבר הגבול לאוסטריה, כדי למנוע מפגש מעציב עם שוטרים אוסטרים הממתינים לחסרי המדבקה.
ואיפה משאירים את האוטו בארץ?
אני ממליצה בחום על שירות חניון "טסים" בכפר טרומן. הסידור איתם הוא פשוט וכל-כך נוח: יוצרים קשר עם חניון "טסים" (חפשו אותם בגוגל בשם הזה), ומיידעים אותם על שעת מסירת הרכב בשדה התעופה, בהתאם לטיסה שלכם. בשעה הנקובה ימתין לכם נציג של "טסים", יקבל מכם את הרכב וירשום את מספר הטיסה שלכם בחזרה לארץ.
כשתגיעו בחזרה, ימתין לכם הרכב מול דלת היציאה מהטרמינל, ומספר ימים לאחר מכן ייצרו עמכם קשר כדי להסדיר את עניין התשלום. העלות כמעט זהה לזו של החנייה לטווח ארוך בשדה, בתוספת 100 ש"ח לטובת מסירת/החזרת האוטו אליכם. עובד כמו שעון ושווה כל שקל.
ביטוח
את הביטוח עשינו באמצעות חברת פספורטכארד. לשמחתנו, לא נאלצנו להפעיל אותו.
ומה ראינו?
את ההכנה לטיול הזה עשיתי בעזרת מדריכי הטיולים לאוסטריה והמון נבירה ברשת. בהקשר הזה אני מבקשת לציין לטובה את קבוצות הפייסבוק אוסטריה למטיילים וטיולים בראש טוב המכילות המון מידע שווה ונחוץ. בעזרת כל אלה הכנתי תכנית ראשונית בחלוקה לימים, מתוך הבנה כי כל תכנית היא בסיס לשינוי.
חשוב לציין: לאתרים הנמצאים בגובה רב, כדאי ומומלץ להגיע במזג אוויר נאה ולא גשום, מעונן או מעורפל. למזלנו האיר לנו מזג האוויר פנים, ומלבד יום אחד, זרחה השמש ואם הגיע הגשם זה היה רק בלילה.
מאחר ומדובר בטיול של שני מבוגרים, אין כאן המלצות על אטרקציות לילדים או למשפחות, אם כי חלק גדול מהאתרים כמובן מתאים לאלה וגם לאלה.
אז על מה אני ממליצה? לא ממליצה, כי איש איש וטעמו, אבל יכולה לספר על מה שאהבנו.
האגם בכפר מוסרן – Möserer See
אנחנו מעדיפים טיסות בוקר, כדי להגיע ליעד הסופי שלנו בשעה סבירה. בעקבות זאת היום הראשון בחו"ל הוא תמיד קצת מעורפל חושים, אחרי לילה מעוט שינה. ולכן ידעתי שליום הזה אני מכינה טיול קצרצר, בסביבת עיירת הבית שלנו.
פוסטים של מטיילים גילו לי את האגם הזה שבכפר מוסרן, במרחק של כ-6 ק"מ מ-Seefeld שבה השתכנו.
זו הייתה פתיחה נהדרת לטיול שלנו: אגם קטן וצלול, המשמש כמקום בילוי לבני הנוער בסביבה והשביל סביבו מאכלס רצים, בעלי כלבים וגם אותנו, שישבנו על ספסל בצד האגם, התחברנו עם ברווזי המקום ונחנו קצת מיום ארוך.
בקרבת Seefeld אפשר לטייל גם אל כנסיית האגם היפה (ביום ראשון צפינו שם בתהלוכה מרשימה כולל תלבושות מקומיות טיפוסיות), אל פעמון השלום וכמובן מסביב לאגם Wildsee שבעיירה עצמה.
הדרך הנופית קאונרטל – Kaunertaler Gletscher
כביש קאונרטל, באורך של כ-26 ק"מ הוא החמישי בגובהו באירופה. הוא מגיע לגובה 2750 מ', שם הוא נוגע ממש בקרחון קאונרטל. הכניסה לכביש זה כרוכה בתשלום וכוללת חוברת עם הסברים על הנקודות ציון שונות בדרך.
זוהי דרך נופית יפהפייה: בתחילתה עוברים מעל אגם מלאכותי שנוצר מהקמת סכר. בעונה הזו יש מעליו אלפי תורמוסים סגולים. בנקודה זו כבר רואים את הקרחון מרחוק והוא הולך ומתקרב ככל שעולים למעלה.
קצת מתחת לשיא הגובה, פגשנו באגם Wisesee ׁ(האגם הלבן) המשגע, בצבע טורקיז לוהט. השילוב בין תכלת המים לשלג ולצבעי החום והירוק של ההרים ברקע מרהיב ביופיו.
הקרחון, בגובה 2,750 מ' היה מושלג כליל, ומרשים מאוד. על העלייה ברכבל לגובה של יותר מ-3,000 מ' ויתרנו, אבל אתם כמובן מוזמנים. קחו בחשבון שבפסגת הקרחון קר מאוד ויש להצטייד בלבוש חם, וגם שהאוויר דליל בחמצן, ומקשה מעט על הנשימה.
אגם אכן – Achensee
אגם אכן הוא הגדול שבאגמי טירול, ולכן קרוי גם "ים טירול". בשל ההרים הגבוהים המקיפים אותו, הוא מכונה "הפיורד של טירול" ובזכות מיקומו הגבוה, מימיו צלולים ובעלי צבע טורקיז ירקרק יפהפה.
בעונת הקיץ, יש סביב האגם פעילות ערה: גולשי רוח וקייט, משיטי שירות מפרש ומנוע, צוללנים ועוד. השחייה, בגלל טמפרטורת המים הקרה, קצת פחות מומלצת…
שעות רבות סבבנו אותו מכל צדדיו, עצרנו והבטנו ונהנינו מאוד.
דרך הקרחונים של עמק אוטס – Ötztaler Gletscher
עוד לפני דרך הקרחונים, מעמק אוטס היפה אנחנו מטפסים לעבר התצפית על מפלי שטויבן (Stuibenfalle).
ממרום תצפיתנו, יכולנו להבחין באלה שבחרו להתעמק במפלים, לעלות ולרדת לאורכם. חדי העין שבינינו, זיהו גם דמויות זעירות של חובבי אקסטרים שבחרו ללכת על כבל מתכת מעל לחלק הגועש של המפל. נדנו בצער למידת שפיותם והמשכנו בדרכנו.
דרך הקרחונים של עמק אוטס (Ötztal) מתחילה בעיירה זולדן (Sölden). זהו הכביש הנופי הסלול הגבוה בהרי האלפים, והוא מתפתל לאורך 14 ק"מ, מטפס במעלה עמק קרחוני רחב, ומוביל אל קרחון רטנבאך (Rettenbachferner).
גם כאן מדובר בדרך נופית מרהיבה, המתחילה במדרונות פורחים בשלל צבעי אביב.
בהמשך הכביש תלול וצר, כמעט ללא מעקה, ולכן מדובר בנהיגה מאתגרת, שבהחלט מתחה את שרירי האומץ שלי, אבל השתלמה כאשר בפסגה התגלה בפנינו הקרחון במלוא יופיו הפראי, בצירוף אגם טורקיז נאה ובריכת מי הפשרת שלגים בירוק-לבן.
האתר פחות מתאים למשפחות, בשל היעדר תחנות עצירה והפעלה.
במפתיע, הסתבר לנו שנקלענו לתוך אימון של יחידת אופנוענים אלפיניסטית עם לוק מבצעי מאוד ושלל אביזרים מסקרנים – מפגש מעניין ובלתי צפוי.
ומה עם ערים?
אנחנו פחות בעניין, אבל פטור בלא כלום אי אפשר ולכן בשבת עשינו סיור קצר באינסברוק היפה, בירת חבל טירול, המשלבת בהצלחה בתים צבעוניים יפי מראה עם נוף הרים דרמטי. התמקדנו בעיקר באזור שעל גדות נהר ה-Inn החוצה את העיר.
באינסברוק ביקרנו גם בשוק האוכל Markthalle. זהו שוק מקורה ורחב ידיים, שבו ניתן לפגוש במיטב התוצרת של טירול, בשלל גוונים, ריחות וטעמים. השוק פתוח בימים ב'- שבת (מומלץ לבדוק קודם את שעות הפתיחה). הפעילות בשוק ערה והאווירה נעימה מאוד.
באחד הימים חצינו את הגבול הקרוב מאוד לגרמניה וביקרנו בעיירה מיטנוואלד, שייחודה בבתים המצוירים שבחלק העתיק במרכז העיר, המשולבים ברוב חן באדניות פורחות ותעלות מים קטנות.
יום ביקורנו היה גשום ומעונן, מה שעוד הוסיף דרמה למראות שפגשנו.
ולסיום סיומת
ביום האחרון לטיול שלנו, בדרך לשדה התעופה במינכן עברנו דרך אגם פרנשטיין (Fernstiensee), הסמוך למעבר ההרים פרנשטיין.
לא במקרה נקלענו לכאן. בשבילי הוא כבר מזמן "האגם של רבקה", בזכות רבקה קופלר, בעלת בלוג הטיולים "אוספת אוצרות", שתיארה אותו כבעל צבע אזמרגד וחלק כמראה והציתה את דמיוני.
בהשראת האגם והטירה שמעליו (שבינתיים כבר הפכה למלון) כתבה רבקה את הסיפור "השביל העולה אל ההר" ואני קראתי וידעתי שאגיע לשם, ובצדק. האגם הזה אכן יפה להפליא, צבעו מהפנט והוא משתנה כל הזמן, עם תזוזות האור והרוח.
סיום הולם וראוי לטיול יפה במיוחד.
והכי כיף – למצוא דברים על הדרך
היתרון בנסיעה ללא ילדים, הוא כמובן החופש לנסוע מתי ואיך שבא לנו וגם לעצור איפה שמתאים לנו.
במהלך הנסיעה בעמק שטובאי (Stubaital) לכיוון מפל גראווה וקרחון שטובאי, ממש מול העיירה נוישטיפט (Neustift), הרמנו את הראש למעלה וראינו נחיל של מצנחי רחיפה. מבט למטה הראה גם את אזור הנחיתה שלהם. בלי היסוס הפנינו לשם את ההגה, וזכינו באחת החוויות המרתקות בטיול שלנו.
זהו אתר מסודר, הכולל רכבל המעלה את הצנחנים והצנחניות למעלה, אל ראש ההר. משם הם קופצים ומרחפים באוויר, כולל סחרורים מסמרי שיער, עד שהם נוחתים על משטח דשא מסודר ומוגדר. תוך דקות מרגע הנחיתה, הם אוספים את המצנחים הצבעוניים ועוברים אל חלקת השדה שממול, כדי לקפל בזהירות חופה ומיתרים ויאללה – לסיבוב נוסף.
המחזה מרהיב ומעניין, כיסאות נוח עומדים לרשות הצופים הפוטנציאליים וגם חוויה מיוחדת במינה.
לסיכום:
זה היה טיול שחלמנו עליו במשך חודשים ארוכים, שתוכנן בקפידה ובהתאם למידותינו ולכן היה מוצלח מאוד.
אוסטריה עמדה בכל ציפיותינו ממנה גם בפעם השנייה ואין ספק שעוד נשוב אליה בהמשך.
מאחלת לכולנו קיץ נעים, קריר ורגוע, עם המון טיולים נהדרים.
קראתם? דברו אלי. אשמח מאוד לתגובותיכם.
אולי תרצו לקרוא גם את הפוסט חמישים גוונים של טורקיז על הטיול שלנו לחבל זלצבורג בשנה שעברה.
הכי כיף לקבל תמיד את כל הסיפורים לפני כולם. הירשמו כאן למטה – הפוסט הבא כבר בדרך אליכם.