תַּכִים ופרחים #9 – "יֵשׁ רֶגַע קָצָר בֵּין אֲדָר לְנִיסָן"
תַּכִים ופרחים #9 "יֵשׁ רֶגַע קָצָר בֵּין אֲדָר לְנִיסָן" יש משהו מקומם, אכזרי, ב"טבע הצוהל בכל פה"*
תַּכִים ופרחים #9 "יֵשׁ רֶגַע קָצָר בֵּין אֲדָר לְנִיסָן" יש משהו מקומם, אכזרי, ב"טבע הצוהל בכל פה"*
הסיפור שלי "צייר לי תקווה" תערוכת מחווה לנגב המערבי 7.3-19.4/2024 הנגב המערבי – נוף של גבעות
הסיפור שלי "האסם שראה הכֹּל" בתוך כל החושך, הפחדים והדאגות, מצולות הצער והגעגוע, קורים דברים. אני נעה קדימה
תַּכִים ופרחים – הגלריה
תַּכִים ופרחים #8 סְתָיו בְּחַלּוֹנוֹת וּבִלְבָבִי סוף הסתיו; בעצם כבר חורף. כמעט שלושה חודשים מאז שהתהפך
תַּכִים ופרחים #7 לוּ יְהִי הקיץ הזה, חם ולוהט (ושונה מכל מה שידענו לפניו, והלוואי שלא נצטרך
הסיפור שלנו #השנערים_מסתערים_על_טירול השנערים? השנערים זה אנחנו, כלומר: ההורים שלי – אביטל ושמואל שנער, אחותי נועה שנער-רון, האחים
תַּכִים ופרחים #6 לוקיישן, לוקיישן, קולאז' לוקיישן, לוקיישן קולאז'? הרבה לפני, וגם אחרי רקמת הפרחים שלי, קיים
תַּכִים ופרחים #5 המֵמַד השלישי המֵמַד הראשון – רקמה שלוש שנים חלפו מאז שהתחלתי לרקום, בחסות הקורונה. על
תכים ופרחים #4 איך יודעים שבא אביב? אז איך יודעים שבא אביב? כמו תמיד – מסתכלים סביב-סביב(: ומשתכרים