לימונדה #1
סיון קונוולינה-מינקובסקי
> תעודת זהות
סיון קונוולינה-מינקובסקי, בת 39, נשואה בפרק ב' לנדב ואמא של עופרי (10), שקד (5) וארבל (חודשיים), וגם לאלמה (9) ועילם (6), ילדיו מנישואים קודמים של נדב. גרה בחיפה.
> תקציר הפרקים הקודמים
אני בעלת תואר בהנדסת ביוכימיה מהטכניון; עבדתי בתחום הזה שלוש שנים.
ב-2010 לאחר לידתה של עופרי, החלטתי שאני לא חוזרת לעבודה כמהנדסת ופונה להסבה מקצועית.
למדתי עיצוב פנים בטכניון ומשנת 2012 אני בעלת המותג KONVALINKA לעיצוב פנים.
כיום הסטודיו שלי מחולק לשתי חטיבות:
* | עיצוב פנים ופרויקטים פרטיים ומסחריים.
* | מערך הקורסים והמנטורינג למעצבות פנים ומלבישות בתים.
> תרשים זרימה
כשסיימתי את לימודי עיצוב הפנים, התחלתי, עקב בצד אגודל, בפרויקטים קטנים של הלבשת הבית. לאט-לאט לקחתי על עצמי פרויקטים מקיפים יותר ברמת תכולת העבודה והתקציב. היקף העבודה והגדלת ההכנסות בעסק הביאו אותי לשכור ולעצב לעצמי סטודיו עצמאי בחיפה.
עם המעבר לסטודיו, התחלתי לחקור את המונח 'הצלחה' בתחום עיצוב הפנים.
השתתפתי בתוכנית היזמות 'פרשביז', שם גיליתי את היזמת שבי. עד אז ידעתי שיש לי אינטואיציות טובות וחוש עסקי טוב, אבל כעת, לראשונה, העזתי לקורא לעצמי יזמת ולפעול מתוך המקום הזה.
כדי להבין את הקשר שבין כשרון להצלחה שוחחתי עם הרבה מאוד קולגות, חדשות וותיקות, והבנתי שהמושג הזה שונה מאוד מאחת לשנייה: עבור אחת, הצלחה היא הסכום שהיא מכניסה כל חודש, עבור אחרת – פרסום במגזינים או שיווק מפה לאוזן.
מתוך השיחות הללו, יצאתי עם התחושה שהרבה מאוד מעצבות פנים מנהלות עסקים לא רווחיים; מצליחות כמעצבות בפן המקצועי, אך לא בהכרח כבעלות עסקים, וזאת בלי קשר ליכולות האישיות והמקצועיות שלהן, שלרוב הן מאוד גבוהות.
ואז הלכתי פנימה וחקרתי את העשייה שלי. ביררתי עם עצמי מהי הצלחה בעיניי ומה עושה אותי מעצבת מצליחה, והבנתי שחלק גדול מההצלחה שלי בכלל לא קשור לכישרון; לקוחות הגיעו אלי מסיבות מגוונות: בין היתר כי ידעו שאני מהנדסת, וקישרו את זה ליכולת תכנון וביצוע ברמה גבוהה, והיו כאלה שהתרשמו משיטות העבודה שפיתחתי ומרמת ההעמקה שלי בתהליך.
התברר לי שהכלים הייחודיים שפיתחתי לעצמי כדי לא לפספס דברים ולהימנע מטעויות, הקנו ללקוחות שלי שקט כלכלי ונפשי, וביטחון שהם בידיים טובות של מישהי שמסוגלת לנהל תהליך מורכב תוך שליטה בתמונה הכללית וגם בפרטים הקטנים. כשראיתי כמה ערך יש בזה ללקוחות שלי, הבנתי שאם זה משרת אותי, זה יכול להתאים לכל מעצבת.
כשהתחלתי לחשוב על האופציה לקחת את התכנים האלה, להפוך אותם לקורס מקצועי וללמד אותם כמתודיקה אינטגרלית בהתנהלות של עסק, כל האמונות המוקדמות שלי זקפו את ראשן; אני הרי פועלת בעולם של תחרות עסקית, אז למה שאעסוק בגלוי בנושאים שעד לאותו רגע היו בגדר טאבו ואף אחת לא חשפה אותם? למה שאמכור את הסודות שלי, ולמה לי להעביר לאחרות את הידע שהיה היתרון שלי על המתחרות שלי?
אבל האמונה הפנימית החזקה שלי ותודעת השפע של 'פרשביז' גרמו לי להבין, שאני עדיין לא יודעת לאמוד את היתרונות והתמורה של מהלך כזה, שייתכן מאוד שלא רק שלא יזיק לי, אלא אף יועיל;
החלטתי לצאת לדרך. בדיעבד, הנכונות שלי לשחרר את הפחד ולחיות בתודעת שפע, לא רק שלא פגעה בעסק שלי, אלא העיפה אותו קדימה למקומות שאז לא יכולתי אפילו לדמיין. היום ברור לי, שאם הייתי ממשיכה בגישה של לשמור רק לעצמי, הייתי מגיעה לתקרת זכוכית שלא הייתה מאפשרת לי להמשיך ולפרוץ קדימה.
כך נולד מערך הקורסים והמנטורינג שלי, שנחל הצלחה מהרגע הראשון וכלל מספר קורסים, שלאחרונה עברו אינטגרציה לקורס אחד מקיף – המיועד הן למעצבות פנים והן למלבישות בתים: DESIGN.KON.
זהו קורס הדגל שלי, שבו אני מלמדת את כל הפרקטיקה, לפרטי פרטים, של ניהול פרויקט עיצוב פנים ו/או הלבשת הבית. הקלסר שמקבלות משתתפות הקורס, המכיל את כל הידע ושיטות העבודה שפיתחתי במהלך תשע שנות העסק שלי, כבר הפך לסוג של 'תנ"ך' עבור הבוגרות.
המסלול למלבישות בתים בתוך הקורס, נולד מתוך דרישה של השטח והבנה שיש מקום להקניית מתודיקה מקצועית, לא רק בתחום עיצוב הפנים אלא גם בהלבשת הבית. על אף שהלבשת הבית הוא תחום שסובל מדימוי של תחביב, מבחינתי הוא מקצוע לכל דבר, וכך אני מתייחסת גם למי שעוסקות בו. הידע המוקנה בקורס מאפשר למלבישות בתים להוביל, מקצועית ועסקית, פרויקטים מגוונים שבצדם הכנסה גבוהה יותר.
במקביל לפיתוח והשקת מערך הקורסים, הקמתי את קהילת פורצות דרך המיועדת למעצבות פנים, מלבישות בתים, אדריכליות וכל העוסקות בתחום בצורה מקצועית. ביקשתי ליצור מרחב שלא עמד לרשותי כשאני סיימתי את הלימודים, ושבו ניתן יהיה להעלות סוגיות מקצועיות, לשאול שאלות ולקבל תשובות מהירות ומדויקות.
מהר מאוד, המציאות עלתה על כל דמיונותיי. בהשראת הקורסים שלי נוצרה קהילה גדולה, שמקיימת תודעת שפע מגוונת, ומהווה גם תחליף ראוי לאינטראקציה החברתית של שכירים, שלעצמאיות אין בדרך כלל.
עם ההבנה שקהילה חייבת להתקיים גם בעולם האמיתי, יזמתי מפגשי קהילה פיזיים, שנדדו בין הבתים של חברות הקהילה, וכללו תמיד גם הרצאות של גורמים חיצוניים להעשרה והעמקת הידע, ומעגל שיח אינטימי.
אחרי אחד-עשר מפגשים כאלה, קיימתי בפברואר 2020 כנס של הקהילה בבית ציוני אמריקה בת"א. זה היה אירוע מכונן, שכלל פינוקים ותכנים מקצועיים מעולים, והיה סוג של נקודת פסגה וקתרזיס עבור כל מי שלקחה בו חלק; באוויר הייתה תחושה של התרוממות רוח.
נשים הגיעו מכל הארץ וחלקן נפגשו, לראשונה, פנים אל פנים. כולנו הרגשנו שנוצר כאן משהו שכבוד וגאווה להיות חלק ממנו.
> ואז הגיעה הקורונה
ברמה הפרקטית, הסגר הראשון, תפס אותי באמצע הנחיית קורס.
קיבלתי החלטה מהירה להעביר את יתרת הקורס בזום. בהתנהלות מזורזת מצאתי חברת שליחויות, הדפסתי את כל התכנים של הקורס שהיו אמורים להינתן במפגשים הפרונטליים ושלחתי למשתתפות הקורס.
הפעולה הזו, שנועדה להמשיך את רצף הקורס, לוותה מצדי בחששות גדולים. חששתי שהלימוד מרחוק יפגע בחוויית היחד והחברותא שנוצרו בתוך הקורסים שלי בעבר; חששתי גם מפגיעה ביכולת של המשתתפות לשאול שאלות וללמוד בצורה יעילה.
כמו תמיד, השטח נתן לי תמונה מדויקת; בדיעבד, מה שהתחיל כאילוץ, התברר כברכה אמיתית. משתתפות הקורס שיקפו לי את היתרונות שבלימוד מהבית, בלי לבזבז זמן על נסיעות ופקקים, על היכולת לצפות שוב במפגשים המוקלטים ולהפנים טוב יותר את התכנים הנלמדים.
ולא פחות חשוב – היתרונות של קהילה לומדת נשמרו, גם באמצעות קבוצת וואטסאפ פעילה, שהאינטראקציה בה הובילה למפגשים בעולם האמיתי. כיום כל הקורסים שלי מועברים באון ליין, וכך יהיה גם בעתיד.
ברמה המנטלית – על-אף הלחץ והמתח והחיים בתוך סיטואציה דרמטית, לא מוכרת ובלתי ניתנת לחיזוי, הייתי שלווה. הקורונה הגיעה אלי אחרי כשנתיים שבהן חוויתי את העולם העסקי כסוג של משחק לוח, שבו בכל מצב יש לי את היכולת לזרוק שוב את הקוביות וליצור לעצמי הזדמנויות חדשות.
וכשהגיע המשבר הזה, ידעתי שעכשיו החוכמה היא לחשוב איך אני מוציאה דברים מהשימוש הקונבנציונלי שלהם, כדי להצליח להפעיל אותם במציאות החדשה שנוצרה.
הבנתי שאני חייבת למקד את העשייה שלי – סיבוב פרסה בתוך תקופה שבה היו לי המון רעיונות, יוזמות חדשות ותוכניות מגרה. הרגשתי שעכשיו, במקום לשמוע את רחשי הקהל ולתת להם פתרונות, התפקיד שלי הוא לשקף ללקוחות ולחברות הקהילה שלי מה נכון, מהו סדר הדברים הנוכחי ואיך הן יכולות להתאים את עצמן אליו.
באירוע לייב לקהילת 'פורצות דרך', מיד עם תחילת הסגר הראשון, התוויתי את ה'אני מאמין' שלי: דיברתי על היום שאחרי הקורונה. בניגוד לתחזיות הקשות שאפפו אותנו מכל עבר, אמרתי, שמהתקופה הזו אנחנו נצא מחוזקות, כי התחזיות השחורות יתהפכו. אנשים יבלו בבית, ויהיה להם צורך להפוך אותו לסביבה נעימה ומיטיבה עבורם, ולכן התחום שלנו יהיה בפריחה; וצדקתי.
במקביל להתפתחות העסקית שלי מהבית – התעורר גם הרצון להביא ילד/ה נוספת. נדב ואני הרגשנו שלמרות שבספירה הכללית היו לנו כבר ארבעה ילדים – ילדה משותפת אחת לא מספיקה לנו. כך יצא שאת מרבית תקופת הקורונה עברתי בהריון, וב-12.1.21 נולדה לנו ארבל.
על ההכנות שלי לקראת חופשת הלידה כתבתי בבלוג שלי, בפוסט שאני מאמינה שכל עצמאית תמצא בו ערך.
> היום שאחרי
אלה המוצרים החדשים בעסק שלי, שנוצרו ונהגו בתקופת הקורונה:
* | FOCUS.KON – תוכנית און ליין קבוצתית בת חצי שנה לליווי עסקי. כמו בכל הקורסים שלי, גם התוכנית החדשה לא מבוססת על ידע גנרי, אלא על הכלים והשיטות הייחודיים שפיתחתי לטובת ניהול השיווק והכלכלה של העסק שלי, שיועברו ויידונו בתוך הערך המוסף של קבוצה.
* | אתר בוגרות – כמעצבות, אנחנו פועלות בתוך עולם דינמי שמשתנה כל הזמן; אני מרגישה מחויבת לתת לבוגרות הקורסים שלי את הגרסה הכי מעודכנת למצב השוק, ולכן, בחודשים האחרונים פיתחתי אתר חדש, שניתן יהיה לרכוש אליו מנוי ולהתעדכן, און ליין ובתדירות גבוהה, בוובינרים חדשים ובחומרים עדכניים.
> עצת הזהב שלי
* | לא לשים את כל הביצים בסל אחד = פיתוח ויצירת סל שירותים ומוצרים מגוון לעסק שלנו.
מפני שאם יש לנו רק מוצר/שירות אחד, בזמן משבר הוא עלול להתמוטט כמו מגדל קלפים, ועמו גם העסק שלנו.
זאת ועוד – דינמיות היא מילת המפתח. בשנה האחרונה למדתי לנתק את התוכניות שלי מכאן ועכשיו, ולבסס אותן על חזון עסקי מתוך מבט על – לא מבט דוך. הנסיבות יכולות להשתנות, אבל אם יש לנו אסטרטגיה ברורה ומובחנת, השינויים הם פרטים טכניים שיש להם פתרונות, שעשויים להעיף אותנו למעלה וליצור לנו מוצרים ושירותים חדשים, שרלוונטיים לזמן ולמקום.
* | תודעה היא המפתח לכל מה שקורה לנו בחיים.
אם נשכיל לראות את ההזדמנויות בכל מצב, הן יקרו, כי מחשבה יוצרת מציאות. הצלחתי למנף את 2020, ולהביא את העסק שלי להכנסות הכי גבוהות שהיו לו אי פעם, לא בגלל מהלכים עסקיים מטורפים או שיתוף פעולה עם ספונסר שמימן לי משהו, אלא בזכות התודעה החיובית שעליה התעקשתי לשמור כל הזמן.
גם כשהיו לנו רגעים קשים כשהיינו סגורים עם ארבעה ילדים בבית, והכנסות נמוכות זמנית ופרויקטים שהתבטלו, לא נתתי לעצמי להישבר. האמנתי שיהיה בסדר ועברתי הלאה. אמרתי לעצמי: 'אלה הקלפים שלך עכשיו, ואיתם את צריכה לנצח'. הגישה של לא אם אני מנצחת אלא איך אני מנצחת עזרה לי מאוד.
את סיון אפשר למצוא:
> באתר של סטודיו KONVALINKA
> בקהילת פורצות דרך בפייסבוק
קראתם? – דברו אלי. אשמח מאוד לתגובותיכם.
מוזמנים גם לפרקים הבאים:
לימונדה #2 – עינת ספקטור
לימונדה #3 – גלית אקרמן-ברש
לימונה #4 – איילת ונציה
לימונדה #5 – אוריין צ'פלין
לימונדה #6 – נתלי תמיר
לימונדה #7 – מיכל בן ארי-מנור
לימונדה #8 – שלי דהרי
לימונדה #9 – שלומית יפת-ביאליק
לימונדה #10 – גלי הדרי-היינריך
לימונדה #11 – נתנאלה כחלון-לוי
לימונדה #12 – חן קוטלר
לימונדה #13 – איה תמרי
לימונדה #14 – גילת זעירא
אני עוקבת בשקיקה אחרי המסע שלך שהוא ואת בעיניי השראה ענקית לתודעת שפע, ליצירתיות ולעשיה עיסקית ואישית יוצאת דופן וכ"כ ממגנטת.
מה שאת מביאה למי שבא ללמוד אצלך ולהצטרף לקהילה שלך בעיני בעל ערך לכל בעל.ת עסק באשר הם מבחינת החשיבה והתודעה העסקית והאישית.
מתרגשת לראות איזה שפע נוסף תביאי לעולם, נשיקות